פרופסור זאב בן-חיים הלך לעולמו (יום ג', 6.8.13). בן 106 היה במותו. בן-חיים היה נשיאה השני של האקדמיה ללשון העברית ומייסד מפעל המילון ההיסטורי שלה.

בן-חיים נולד בגליציה, הגיע לארץ בשנת 1930 לשנה ולמד במכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית, ובשנת 1932 עלה ארצה. היה חתן פרס ישראל ופרס רוטשילד וחבר האקדמיה הלאומית למדעים, מגדולי חוקרי הלשון העברית והארמית בכל הזמנים ומכונן מחדש את מחקר מסורותיהם של השומרונים. זאב בן-חיים היה המזכיר המדעי של ועד הלשון מימי נשיאותו של חיים נחמן ביאליק. היה עמוד התווך של החוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית מ-1947 עד פרישתו בשנת 1976. העמיד תלמידים הרבה ובהם מובילי המחקר בעברית ובארמית בדורנו.

פרופ' בן-חיים היה אדם בעל אישיות מרתקת וכובשת: מצד אחד היה קפדן, ובעת הצורך נלחם על דעותיו בעקשנות; מצד שני האיר פנים לגדול ולקטן, וקרוביו אומרים כי מעולם לא נטר טינה.

הלווייתו תצא היום (ג') בחמש אחר-הצהריים מבית האקדמיה ללשון העברית בירושלים.