רשמו לפניכם: התחרות הבאה בתחום התקשורת בישראל תתנהל בשוק הבתולי של סיבים אופטיים לבתים (FTTH - Fiber to the home). יהיו כמובן זירות נוספות - האם הפורמט של השוק הסיטונאי יזכה להצלחה והאם חברת הסלולר החדשות יצליחו לשרוד - אבל הדרמה תתרחש בגזרת הסיבים.

מי ישתתף במאבק העסקי הזה? בצד אחד ניתן למצוא את מיזם הסיבים האופטיים של ויה אירופה, סיסקו וחברת החשמל, שקיבל את השם הזמני IBC ובצד השני ניתן למצוא את בזק. השחקנית השלישית בתחרות היא הוט, שהתחילה לשדרג את הרשת שלה. עדיין קשה לחזות את הצעדים של הוט בעתיד, אבל היא לבטח תהיה שחקנית בתחרות.

כבר כתבנו כאן שהמיזם המדובר חשוב יותר מאשר התחרות בסלולר. קצת קשה להבין זאת כעת אבל FTTH ישנה את צורת החיים שלנו, בניגוד לתחרות בסלולר.

התחרות בסלולר לא יצרה תנופת השקעות ולא הביאה מוצר חדש או איכותי יותר לצרכנים ולמשק. היא הובילה להורדת מחירים מבורכת ותו לא. התחרות הסלולרית לא הביאה את החברות הוותיקות להשקעות חדשות שנועדו להביא לצרכנים מהפכה, אלא רק להתיישר ולהוריד מחירים.

הבשורה של סיב אופטי לכל בית תשדרג את מצבה של ישראל ותקרב אותה לאזור של המדינות המפותחות. בשלב הזה אין משמעות דרמטית לשאלה איזו מהירות תציע כל חברה. מה שחשוב באמת הוא להבין איזו שחקנית - בזק או IBC - תהיה הראשונה שתציע ללקוחות מהירות של 1 ג'יגה ומי תכבוש את השוק.

תקשורת מבוססת סיבים אופטיים תחליף בסופו של דבר, את כבלי התקשורת הקיימים בעולם כולו בין אם מדובר בכבלי הנחושת בחברות הבזק או את התשתית של חברות הכבלים. היתרון בסיבים אופטיים הוא בהיותם בעלי רוחב פס בלתי מוגבל.

הסיב האופטי מאפשר העברת כמויות עצומות של מידע, ובכך להעלות את מהירויות הגלישה, ההעלאה וההורדה לקצב של 1 ג'יגה (1,000 מגה) בשנייה ויותר.

חלק מאמצעי התקשורת מתייחסים לרפורמת הסלולר של שר התקשורת לשעבר משה כחלון כאל גולת הכותרת של הקדנציה שלו, אבל מדובר בטעות.

ההישג האמיתי של כחלון הוא קידום רפורמת הסיבים לבתים והכנסת חברת החשמל למיזם, לאחר ניסיונות סרק שנמשכו יותר מעשור.

השוק הקווי מדשדש

קצת רקע: IBC הוקמה כדי להתחרות מול בזק בתחום התשתיות, לאחר שכחלון הבין שבזק לא תמהר להוביל את מהפכת הסיבים האופטיים.

בבזק לא ששו לבצע השקעות עתק בסיבים אופטיים והעדיפו להשקיע בבניית רשת התקשורת NGN שמבוססת על הנחושת.

אפשר לשער שללא התחרות מצד IBC, בזק לא הייתה נכנסת לתחום הסיבים האופטיים לבתים.

בזק, בשורה התחתונה, נאלצה כנראה להיכנס לפרויקט משמעותי שלא התכוננה אליו.

שוק התקשורת הקווי מדשדש כבר חודשים ארוכים. למרות שגלעד ארדן מונה לתפקיד שר התקשורת, הדשדוש נמשך. לאור זאת, התחרות שכפתה IBC היא המרענן הרשמי של הקיץ וכנראה גם של השנים הקרובות בשוק התקשורת.

לכמה בתי אב תפרוסIBC סיבים ומתי? אלה שתי שאלות שעדיין אין להן תשובות, מאחר שהחברה עובדת על התוכניות ממש בימים אלה.

הרגולציה תטיל על IBC חובות שונים, אבל קשה לדעת כמה בתי אב יחוברו לסיבים ובאיזו מהירות. קצב ההתקדמות של הפרויקט תלוי במשאבים שהמיזם יקבל מחברת החשמל, שתשמש כקבלן הביצוע הראשי, מאחר שרוב הסיבים ייפרסו על קווי החשמל הקיימים של החברה.

אנשי IBC מתכננים להתחיל בעבודות תשתית ראשוניות בחודש נובמבר-דצמבר השנה. בזק כבר הגיעה לפריסה בקרב 200 אלף בתי אב ועד סוף השנה היא צפויה להגיע ל-400 אלף. חשבון פשוט מראה שבזק פורסת בקצב של 200 אלף בתי אב בארבעה חודשים. המשמעות היא שבשנת 2014, במידה והחברה תמשיך באותו קצב השקעות ופריסה, בזק תפרוס סיבים בהיקף של עוד 600 אלף בתי אב ויהיו לה כמיליון לקוחות מחוברים.

בזק כבר פורסת את רשת הסיבים האופטיים בעשרות ערים בהן באר שבע, אשדוד, ראשון לציון, קריית ביאליק, חולון, תל אביב, ירושלים, מודיעין, נהריה ואילת. המצב הזה מציב בפני IBC אתגר עצום.

מותר להניח שלבזק לא תהיה נחיתות טכנולוגית מול המיזם הצעיר והשאפתני, כך שאם IBC תציע ללקוחות מהירות של 1 ג'יגה סימטרי כמו שהיא מתכננת, גם בזק תציע את אותה היכולת.

למרות היתרון של בזק, ל-IBC יש יתרון אדיר אחר והוא מהירות הפריסה על קווי החשמל והכוח ההנדסי של חברת חשמל. תהיה לה בעיה אחרת כאשר היא תידרש לסלול ולהניח סיבים במקומות שאין בהם קווים עיליים, אבל את רוב הפריסה העילית ניתן לבצע במהירות יחסית, בכפוף לכך שהשותפים יקצו לכך משאבים.

חלוקה ברווחים

בשבוע שעבר שהה בישראל ג'ונאס בירגרסון היזם השבדי של המיזם, שנפגש עם בכירים בפרטנר וסלקום. לדברי אחד הגורמים שנפגשו איתו המחירים שבהם תמכור IBC את התשתית שתקים לפרטנר וסלקום יהיו אטרקטיביים. הגורם סירב לחשוף באיזה רמות מחיר מדובר אבל ציין שההצעה נשמעת מעניינת.

שיתוף הפעולה הזה צפוי להתנהל במודל של חלוקה ברווחים בין IBC לבין פרטנר וסלקום. מאחר שזה המצב, IBC תהיה חייבת להיות זולה כדי לגרום לפרטנר ולסלקום להשתמש בשירותיה. צריך לזכור שזו אחת הסוגיות המורכבות במודל של IBC. היא לא מוכרת ישירות את השירות לצרכן. היא מביאה את הסיב ואת החיבור לפורטל אינטרנט שממנו הלקוח בוחר ממי הוא רוצה לקבל את השירותים, ומתחלקת איתו בהכנסות. זהו מודל חדשני שלא קיים בישראל כרגע והוא שונה לחלוטין מהמודל שבזק תעבוד בו, בהנחה שתבוטל ההפרדה המבנית שחלה עליה היום.

עכשיו, כשהתחרות האמיתית, זו שמלווה בהתחייבות להשקעות כבדות מצד השחקנים, נמצאת בפתח, השאלה היא מי תהיה הראשונה שתרים את השאלטר.