סגן נשיא מצרים לענייני חוץ, מוחמד אל-בראדעי, הודיע על התפטרותו על קרע המהומות האלימות והטבח שמבצע צבא מצרים במתנגדי השלטון החדש. אל-בראדעי, שמונה לאחר ההפיכה הצבאית לסגנו של הנשיא הזמני, עדלי מנסור, טען היום כי היו "דרכים שקטות לסיים את המשבר", כלשונו.

"כפי שכולכם יודעים, היו לי עמדות כיצד לפזר את המחאה בדרכי שלום, והצעות רבות על תחילתו של פיוס לאומי. אולם לאחר היום, אני חושב שפיוס יגיע רק לאחר שנשלם מחיר מאוד גבוה ובמשך הרבה זמן. לכן, נהיה קשה יותר ויותר עבורי לשאת באחריות לפעולות שאני לא מסכים עמן והחלטות שאני חושש מתוצאותיהן. איני יכול להיות אחראי לשפיכת טיפה של דם. היחידים שמרווחים מאירועי היום הם טרוריסטים, אנרכיסטים וקיצוניים, ותזכרו את דברי", כתב.

על-פי דיווחים במצרים, צפויים להתפטר גם שני סגני ראש הממשלה - הוסאם עיסא וזיאד בהא א-דין. במקביל נעשים מאמצים לשכנע את אל-בראדעי - המדינאי המצרי הידוע ביותר בעולם ומי שזכה בפרס נובל לשלום בתפקידו כמנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה גרעינית - לחזור בו מהתפטרותו.

אל-בראדעי התפטר במקביל לגינויים בינלאומיים להתנהלותו של המשטר היום. ארה"ב גינתה בחריפות את הרג המפגינים והביעה התנגדות נחרצת להחלטתו של מנסור להכריז על מצב חירום. האיחוד האירופי הביע דאגה לנוכח הידיעות על הרוגים וקרא לממשלת מצרים לנהוג באיפוק.

במהלך ההתנגשויות האלימות בין צבא מצרים לבין תומכי האחים המוסלמים בקהיר ובערים נוספות נהרגו לפחות 149 בני אדם, על-פי נתוני משרד הבריאות המצרי. על-פי הנתונים הרשמיים נפצעו מאות נוספים. אולם האחים המוסלמים טוענים כי מניין ההרוגים גבוה בהרבה ומגיע עד למאות רבות של בני אדם. שר הפנים המצרי הודיע כי לפחות 43 שוטרים נהרגו בעימותים האלימים.

כאמור, מנסור הכריז על מצב חירום במדינה. הכרזה זו מאפשרת למשטרה לבצע מעצרים ממושכים בלא צורך בצווי שיפוטיים. מצב חירום שרר במדינה ברציפות מאז מלחמת ששת הימים ועד לבחירתו של מוחמד מורסי לנשיא בשנת 2012. לאחר ההודעה מסר משרד הפנים, כי במהלך היום נעצרו 543 איש שהיו מעורבים בהתנגשויות. ממשלת מצרים הודיעה על עוצר החל מהערב בשעה שמונה (שעון ישראל) ועד מחר בשעה שבע בבוקר ב-12 ממחוזותיה העיקריים של המדינה, ובהם: קהיר, גיזה, אלכסנדריה, איסמעיליה, סואץ, צפון סיני ודרום סיני. העוצר מעניק למשטר את הסמכויות הבאות:

• מעקב על העברת מסרים "מכל סוג שהוא", פיקוח על עיתונים וכל סוג של פרסום, שכולל את קריאת החומר לפני פרסומו.

• הענקת סמכות לצבא לסייע למשטרה לנקוט כל פעולה לשמירה על הביטחון.

• סמכות לפנות אזרחים ולשלוט בתנועה במרחב הציבורי.

• הגבלת תנועה של יחידים וכלי רכב, רשות לעצור חשודים באיום על הסדר הציבורי.

• שליטה בשעות הפתיחה והסגירה של אתרים ציבוריים.

• רשות להשעות רשיונות נשק ולסגור נשקיות.

הכרזתו של מנסור באה לאחר שהמהומות האלימות התפשטו לערים נוספות וכללו ירי של אש חיה והתפרעויות. קרבות רחוב התנהלו באלכסנדרייה, בחלוואן, בפאיום (שם דווח על 17 הרוגים), באיסמאעיליה, בפורט סעיד, בסואץ (שם דווח על חמישה הרוגים) ובערים נוספות. בעיר לוקסור הציתו תומכיו של מורסי בית מלון וחנויות השייכות לנוצרים. גם בערים אל-עריש ומיניה הוצתו כנסיות. בעת אסיוט הוצת בית המשפט, בעיר בני-סואיף השתלטו תומכיו של מורסי על תחנת המשטרה, ובעיר מארסה-מטרוך העלו באש בניין של הצבא.