טביעת אצבע וחתולים

התערוכה "לא-חיות / לוחיות" היא חלק מאשכול התערוכות אשר ייפתח ב-11 בנובמבר, 2003, באוניברסיטת בן-גוריון. התערוכה מאפשרת הצצה אל עבודותיו של האמן פאריד אבו-שקרה, המגדיר את עצמו כפלשתיני, אזרח מדינת ישראל, מוסלמי, בן אום אל פחם, עוסק בניסוח ובביטוי אומנותי של זהותו המורכבת.

חלק ממרכיבי הזהות הללו סותרים זה את זה ומסוכסכים ביניהם, כמו המרכיבים הנוגעים בזהותו הלאומית-פוליטית ובהוויית-חיים של האמן, שנבחנים בה קצוות שונים של מזרח ומערב, שמירת מסורת ודחייתה. אמנותו מתהווה מתוך ביוגרפיה הצומחת ממכבש הזהות הקולקטיבית הישראלית-ערבית, הטעונה פוליטית והמנוסחת בדרך כלל בהגדרות סטריאוטיפיות.

במכלול עבודותיו, ניתן לגלות את השימוש המתוחכם, הערמומי והמפותל באסטרטגיות של הצפנה והסוואה. "באמנותי אני בוחר לתת ביטוי למורכבות של הזהות שלי באמצעות שימוש בסגנונות שונים, ובדימויים שהמסר שלהם איננו ישיר. למשל, חתולים, מספר תעודת הזהות שלי על לוחיות זיהוי שונות, אורנמנטיקה, טביעות אצבע. כל אחד מן הדימויים הללו מצביע על היבט אחר בתוך זהותי: טביעת אצבע - זהות ביולוגית; אורנמנט - זהות מזרחית וים-תיכונית; תעודת זהות - זהות ישראלית, החתולים - זהות לאומית הקשורה ל'צוּמוּד', להתעקשות על האחיזה באדמה".

בחלק מן העבודות משלב פאריד טקסטים תוך ערבוב של שתי השפות. באחרים ישנו סימן המעיד כי ציוריו "מקליטים", מתעדים ומנציחים את המציאות הישראלית דרך עיניו הרגישות והייחודיות.

ראובן קדים - תיאוריות בין תחומיות

תערוכה נוספת באשכול "כאן - מהחידקל עד עמודי הרקולס" כוללת מבחר מעבודותיו החדשות של ראובן קדים, הקשורות לתיאוריות בין-תחומיות המשלבות מתחומי התיאולוגיה, האמנות, המיתולוגיה וטכנולוגיה-עילית, שהן המניע והמקור של עבודתו החזותית.

תיאוריות אלו מתפתחות למארגים מורכבים של יחידות גיאומטריות, לכאורה כאוטיים, המתגלים לבסוף כפרטים של סדר הגיוני ומוחלט. שם התערוכה רומז למקום מסוים (אגן הים התיכון) ולזמן מסוים (מן העת העתיקה ועד ימינו), ועל מה שמעבר להם, בשדות הגיאוגרפיה, ההיסטוריה והמיתולוגיה.

השדה החזותי של המארגים הפך ל"מגרש המשחקים" של האמן ולאמצעי להפחת חיים בתיאוריות המופשטות. לשם כך החל לצייר ולעבד את צורותיו הבסיסיות (בעיקר מחומש) בתוך תוכנות מחשב שונות ולהדפיס את תוצריו במדפסות דיגיטליות משוכללות. יסודות של משחק, תגלית והפתעה מהווים מרכיבים משמעותיים בעבודותיו. המערכים המודולריים ההגיוניים, ששוכפלו שוב ושוב לאשכולות, הולידו "מפלצות": המרווחים שבין הצורות הגיאומטריות החלו "לצמוח" באופן אורגני והתגלו לו כזהים לשיטה הגיאומטרית האיסלמית ולתהליכי הצמיחה הפרקטלית.

אילנה רווק - שקיעות אדום

תערוכתה של אילנה רווק, "שקיעות אדום", העוסקת באמנות-סיבים, כוללת מבחר מעבודותיה, ביניהם, שטיחי הקיר (טפסטרי) שאילנה אורגת בנול בטכניקות מגוונות ומורכבות משמשים בידיה כלי ביטוי למסרים קיומיים ופוליטיים. רווק הסבירה, כי מדובר בשילוב אשר מאפשר לה לדבר בשני קולות אשר אחוזים זה בזה, ומבטאים אסתטיקה ואתיקה, יופי ומוסר. ניתן להבחין כי מאגר הדימויים של האמנית מתבסס על סמלים, כתב, צורות של מבנים ושל חפצי פולחן של תרבויות הנבטים והבדואים. המקורות הללו מתורגמים לשפתה של "אמנות הסיבים" העכשווית, תוך מודעות רבה לדיאלוג הקיים בין "האוריינטליזם" לבין האמנות המודרנית ובין "אמנות סיבים" לבין אמצעי ביטוי עכשוויים אחרים. המיזוג בין תרבויות ערב ומערב משמש אותה כאמצעי לתגובה אישית-רגשית לאירועים הפוליטיים המתרחשים סביבה/סביבנו, כמו בחתימת חוזה השלום בין ישראל לבין ירדן (בעבודת ריקוד השלום; החָ'זָנֶה, 1997).

שלושים הקריקטורות אשר מוצגות בתערוכתו של מישל קישקה "קפה שחור על הבוקר" הנן מבחר מתוך עבודותיו בתוכנית "קפה טלעד" בערוץ 2 בטלוויזיה הישראלית, מן השנים 2003-1997. העבודות כוללות קריקטורות המגיבות על אירועים שהתרחשו במהלך האינתיפאדה ועל מערכות היחסים שבין אריאל שרון לבין יאסר ערפאת ובין שרון לבין אבו-מאזן; קריקטורות העוקבות אחר האירועים במלחמת עיראק ובמאבק האמריקני בטרור העולמי. קריקטורות אשר מתייחסות למצב החברתי בישראל; פורטרטים של אישים בולטים בחדשות הארץ והעולם.

לעיתים קישקה מאחד או מנגיד סצנות בין אירועים שונים. למשל: מכונית שצורתה כצורת מציבה על קבר; כיסא נכים וכיסא של ח"כ בכנסת; מסיכת סארס על פניו של אדם בהונג-קונג ומסיכת אב"כ על פניו של חייל בעיראק; סצנה מ"ליל האוסקר" כסצנה במלחמת עיראק; סצנת המרפסת מ"רומיאו ויוליה" כהמחשה לחיזור אחר קונדוליסה רייס; סצינת הקיסר ומלחמת הגלדיאטורים.

הגלריות פתוחות לקהל בימים א'-ה' בשעות 9:00 - 19:00
בימי ו' בשעות 10:00 - 12:30

התערוכות יינעלו בפברואר 2004.