בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד מכון מור בבני ברק בטענה למטרדי רעש חזקים ובלתי סבירים הגורמים למפגע סביבתי ולמטרד בלתי נסבל לדיירי הבניינים הסמוכים למכון.
בבקשה נאמר כי מזה כ-10 חודשים מתבצעים במבנה מכון מור ברחוב ז'בוטינסקי בבני ברק עבודות בניה ושיפוצים אינטנסיביות (עבודות חיפוי של חזיתות המבנה) הנעשות ככלל מדי יום בשעות הלילה שלא כדין. זאת, תוך הפרת החוק למניעת מפגעים ותקנותיו, וביצוע מעשים המהווים עבירות פליליות בגינן הוטלו עשרות קנסות.
במהלך התקופה, נאמר בבקשה, סובלים אנשים המתגוררים בסביבת המבנה שהינם תושבי הערים רמת גן ובני ברק ממטרדי רעש הפוגעים קשות באיכות חייהם ומדירים שינה מעיניהם, כתוצאה מעבודות הבניה. לדברי התובע יוסף בן צור, מהנדס מחשבים המתגורר עם משפחתו במרחק של כ-350 מטר ממכון מור, המכון מטעה את המשטרה בטענה כביכול כי העבודות הנעשות בלילה הינן "באישור העירייה", שעה שאישור כאמור כלל אינו קיים וחל איסור קטגורי בחוק על עבודות בשעת מנוחה. לדברי התובע, עבודות הבנייה בוצעו בשעות הלילה ככלל בין השעות 22:00 עד 04:00 או 05:00 לפנות בוקר.
התובע סבור כי נוכח עשרות הקנסות שהוטלו על-ידי המשטרה אין מחלוקת על עילת התביעה שהינה מטרד רעש חזק ובלתי סביר שלא כדין. לדבריו, תביעתו מבוססת על ראיות מוצקות נוספות לרבות חוות דעת מומחה, תצהירים של תושבי הסביבה, סרטונים שצולמו בזמן אמת וממחישים את עוצמת המטרד, והודאות מוקלטות של הקבלן מטעם מכון מור.
לדברי התובע, מטרת תביעתו הינה לחייב את מכון מור לנקוט בכל האמצעים להפסקה מוחלטת של המפגעים ולפצות את דיירי הסביבה בגין מטרדי הרעש להם אחראי מכון מור והנעשים מזה חודשים רבים תוך התעלמות מתלונות חוזרות ונישנות של התושבים וקנסות שהוטלו על-ידי משטרת ישראל.
בתביעה נאמר כי המדובר במטרד קשה הפוגע באיכות חייהם של תושבי הסביבה ומזיק להם ואשר פגע קשות בהתנהלותם היומיומית וגרם להם בין היתר למתחים ולפגיעה בתפקודם בעבודה.
בנוסף לסעד הכספי המוערך על-ידי התובע בסכום מצרפי של 423 מיליון שקל, בהתחשב במספרם של התושבים (כ-50,000), המתגוררים בשטח המושפע מרעש העבודות בערים רמת גן ובני ברק, המוערך בכ-3 קמ"ר, מתבקש בית המשפט להורות למכון מור לחדול מביצוע העבודות בשעות המנוחה.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
