גרוניס: היינו קרובים מאוד לפסילת זועבי

מעשיה של ח"כ חנין זועבי על סיפון ה"מרמרה" היו חמורים מאוד וקרובים מאוד להוות עילה לפסילת השתתפותה בבחירות לכנסת ה-19, אך בסופו של דבר הותרה השתתפותה בשל חשיבות הזכות לבחור ולהיבחר. כך אומר (יום ג', 20.8.13) נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס.

בדצמבר שעבר פסל בית המשפט העליון את החלטת ועדת הבחירות המרכזית למנוע את התמודדותה של זועבי בבחירות. בשל לחץ הזמנים, פורסמה ההחלטה בלא הנימוקים, אותם פרסמו כעת שבעת חברי ההרכב שבראשו עמד גרוניס.

העילה המרכזית להחלטתה של ועדת הבחירות הייתה מעשיה של זועבי על ה"מרמרה". על כך אומר גרוניס: "בחנו היטב את חומר הראיות שהוצג בעניינה של ח"כ זועבי. הגענו למסקנה שגם ביחס לעילה זו לא הצטברה מסה קריטית של ראיות המצדיקות את שלילת השתתפותה של ח"כ זועבי בבחירות.

"נודה, עם זאת, כי לא קיבלנו החלטה זו על נקלה. הטרידונו לא מעט מעשיה והתבטאויותיה של ח"כ זועבי בהקשר של המשט לעזה, ובעיקרם, העובדה שבמקרה הנוכחי מדובר בפעולה להבדיל מדיבור גרידא. הפרשה שלפנינו אינה מתמצית בהתבטאויות, נאומים או כתיבה אקדמית ופובליציסטית, אלא בפעולה פיסית של ממש ליישום רעיון תיאורטי הלכה למעשה. אם בכל זאת החלטנו להתיר את השתתפותה של ח"כ זועבי בבחירות ולא לאשר את החלטת ועדת הבחירות המרכזית, הרי זה מפאת חשיבותן של הזכויות לבחור ולהיבחר, ומשום ששוכנענו שחברת הכנסת זועבי לא חברה לארגון ה-IHH במסגרת המשט".


ספק אם זו תמיכה במאבק מזוין


גרוניס מוסיף: "קשה לקבוע, ברמת ההוכחה הנדרשת לשם שלילת ההשתתפות בבחירות לכנסת, כי הוכחה עילת התמיכה במאבק מזוין. אין ספק כי ח"כ זועבי - כמו מפלגת בל"ד בכללותה - רואה עצמה חלק מהעם הפלשתיני. ח"כ זועבי לא חלקה על כך שפעילותה מכוונת, בין היתר, לשינוי מצבו של העם הפלשתיני בעזה ובכלל.

"יחד עם זאת, נותר ספק האם פעילות זו כוללת גם תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור, במקרה זה החמאס. פעילותה של ח"כ זועבי, ובמיוחד השתתפותה במשט, אכן מתקרבת עד למאוד לתחום האסור מפניו מתריע, ואותו נועד למנוע, סעיף 7א. היקפן של הראיות בהתייחס לעילת פסילה זו לא היה רב, אך איכותן משמעותי ובהחלט מתקרב לאותה 'מסה קריטית' של ראיות המצדיקות פסילה".

עילה נוספת להחלטת ועדת הבחירות הייתה, שזועבי שוללת את קיומה של ישראל כמדינה יהודית. על כך אומר גרוניס: "בחנו בעיון את הכתבות שצורפו לבקשה, ולא שוכנענו כי יש בהן כדי להוות את אותה 'מסה קריטית' של ראיות המוכיחות באופן ברור, חד-משמעי ומשכנע כי בהתבטאויותיה של ח"כ זועבי יש כדי לשלול את מרכיביה הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הכתבות הקצרות מציגות אמירות בודדות שאין בהן כדי להעיד, בהכרח, על משנה סדורה לה נלווית פעולה משמעותית לשם מימושה".


חובה להגן על העקרונות


בהקשר זה מדגיש גרוניס: "משבאים לבקש שלילה של אחת הזכויות הבסיסיות והיסודיות ביותר בדמוקרטיה אין מקום להסתפק בארבע כתבות אינטרנט שמספקות, לכל היותר, הצצה למשנתו של אדם. במיוחד כך מקום שבו חבר-הכנסת המיועד מפרסם בעצמו שורה ארוכה של מאמרים, מהם ניתן היה לארוג ולחבר תצרף משמעותי ומקיף המעיד על פועלו ומטרותיו של אדם".

בסיום פסק דינו מזכיר גרוניס, כי ניתן להעמיד לדין חבר כנסת העובר על החוק. הוא מסיים באומרו: "האיזון בין ההגנה על הדמוקרטיה וההגנה על יסודותיה אינו פשוט. אך בעוד שעומדת לדמוקרטיה זכותה להגן על חיותה, עומדת לה גם החובה להגן על עקרונותיה היסודיים ביותר, ועל הזכות להיבחר, שהיא אחת הזכויות הבסיסיות המכוננות את המשטר הדמוקרטי עצמו".

השופטים מרים נאור, אסתר חיות, סלים ג'ובראן, ניל הנדל, יורם דנציגר וחנן מלצר הסכימו עם גרוניס. את ועדת הבחירות ייצגו עוה"ד דין ליבנה ואיילת פישמן, את זועבי ייצגו עוה"ד חסן ג'בארין וסאוסן זהר, את ח"כ אופיר אקוניס והליכוד ייצג עו"ד אבי הלוי, ואת היועץ המשפטי לממשלה - עוה"ד ענר הלמן ונטע אורן.