נאור. אין להקל ראש [צילום: פלאש 90]
|
|
המשטרה הפרה חיסיון בין פסיכולוג למטופל |
השיגה את החומר החסוי והשתמשה בו בחקירתו של פדופיל ● התוצאה: בית המשפט העליון הפחית ארבעה חודשי מאסר מעונשו ● רובינשטיין: על השופטים לחנך עצמם שלא להיחשף למידע חיצוני
המשטרה הפרה את החיסיון שבין פסיכולוג למטופל, והשתמשה בחומר שהשיגה בצורה זו בעת חקירתו של המטופל שהורשע בפדופיליה. כך קובעת (יום ד', 21.8.13) המשנה לנשיא בית המשפט העליון, מרים נאור.
הפדופיל הורשע בביצוע מעשים מגונים בילדים ונדון לשש שנות מאסר בפועל. בערעורו טען בעיקר נגד העובדה שהשופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים נחשפו לחומר ראיות שלא היה אמור להגיע לידיעתם. מדובר היה בתיעוד החזותי של חקירותיו במשטרה, ובכלל זה חלקים שהושחרו בתמליל שהוגש ובו הוטחו בו חשדות-עבר נגדו שלא הבשילו לכדי כתב אישום, וכן בשאלות שנבעו מן המידע החסוי שהגיע מהפסיכולוג שטיפל בו.
נאור דחה את רובו של הערעור לאחר שקבעה, כי ההיחשפות לתקליטורי החקירות הייתה תקלה מצערת שהתרחשה באחריותם של הצדדים, אך לא השפיעה על פסק הדין ועל גזר הדין. לעומת זאת, אומרת נאור, יש מקום להתחשבות מסוימת בהפרת חסיון פסיכולוג-מטופל, ולהפחית ארבעה חודשי מאסר מעונשו של המערער:
"אין להקל ראש בחשיבותו של חיסיון בין פסיכולוג למטופל. חיסיון זה קיים על בסיס האמון אשר חייב לשרור בין פסיכולוג למטופל, ומסיבה זו הוא מעוגן בסעיף 50(א) לפקודת הראיות. לא עלה בידי ב"כ המדינה להבהיר מדוע נחקר המערער על דברים שאמר בפני המטפל ומדוע נחקר המטפל עצמו על כך. מדובר בחיסיון החל על המידע עצמו, ולא רק בחיסיון אישי של בעל המקצוע. על כן, העובדה כי במידע זה נעשה שימוש בחקירת המערער במשטרה אכן 'פוגעת בתחושת הצדק וההגינות'. במקרים בהם אין הצדקה, כבענייננו, לבטל הכרעת דין מחמת הגנה מן הצדק, ניתן בכל זאת לשקול את הפגיעה שנגרמה למערער לטובתו בקביעת העונש".
השופט אליקים רובינשטיין ניצל את ההזדמנות כדי להעיר על חשיפתם של שופטים למידע חיצוני, שהיא כיום זמינה בהרבה - בעיקר בשל האינטרנט. הוא אומר: "יוצא אני מהנחה כי שופטים נמנעים מהיחשפות לחומר לא ראוי, אך כיום מה שבעבר היה מסובך, כרוך בלחיצה של מספר מקשים, וייתכן - כאמור - באקראיות גמורה, תוך מעקב אחר הפסיקה השוטפת.
"מובן כי על השופט 'לחנך' עצמו למעט ככל הניתן מהיחשפות לכל חומר שמחוץ למסגרת התיק, תקשורת, אינטרנט או החלטות שיפוטיות, אך 'בתוך עמי אנכי יושבת', והדברים אינם פשוטים. אלא שבשורה התחתונה, לא בחבר מושבעים עסקינן אלא בשופטים מקצועיים, שאמנם בשר ודם הם, אך נסיונם מהוה ערובה סבירה להתנערות מן ההשפעות, ועל כן ההשפעה אמורה להיות זניחה, ודומני שכך בפועל".
השופט חנן מלצר הסכים עם פסק דינה של נאור ועם הערותיו של רובינשטיין. את המערער ייצג עו"ד עופר ברטל, ואת המדינה - עו"ד אייל כהן.
הפדופיל הורשע בביצוע מעשים מגונים בילדים ונדון לשש שנות מאסר בפועל. בערעורו טען בעיקר נגד העובדה שהשופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים נחשפו לחומר ראיות שלא היה אמור להגיע לידיעתם. מדובר היה בתיעוד החזותי של חקירותיו במשטרה, ובכלל זה חלקים שהושחרו בתמליל שהוגש ובו הוטחו בו חשדות-עבר נגדו שלא הבשילו לכדי כתב אישום, וכן בשאלות שנבעו מן המידע החסוי שהגיע מהפסיכולוג שטיפל בו.
נאור דחה את רובו של הערעור לאחר שקבעה, כי ההיחשפות לתקליטורי החקירות הייתה תקלה מצערת שהתרחשה באחריותם של הצדדים, אך לא השפיעה על פסק הדין ועל גזר הדין. לעומת זאת, אומרת נאור, יש מקום להתחשבות מסוימת בהפרת חסיון פסיכולוג-מטופל, ולהפחית ארבעה חודשי מאסר מעונשו של המערער:
"אין להקל ראש בחשיבותו של חיסיון בין פסיכולוג למטופל. חיסיון זה קיים על בסיס האמון אשר חייב לשרור בין פסיכולוג למטופל, ומסיבה זו הוא מעוגן בסעיף 50(א) לפקודת הראיות. לא עלה בידי ב"כ המדינה להבהיר מדוע נחקר המערער על דברים שאמר בפני המטפל ומדוע נחקר המטפל עצמו על כך. מדובר בחיסיון החל על המידע עצמו, ולא רק בחיסיון אישי של בעל המקצוע. על כן, העובדה כי במידע זה נעשה שימוש בחקירת המערער במשטרה אכן 'פוגעת בתחושת הצדק וההגינות'. במקרים בהם אין הצדקה, כבענייננו, לבטל הכרעת דין מחמת הגנה מן הצדק, ניתן בכל זאת לשקול את הפגיעה שנגרמה למערער לטובתו בקביעת העונש".
השופט אליקים רובינשטיין ניצל את ההזדמנות כדי להעיר על חשיפתם של שופטים למידע חיצוני, שהיא כיום זמינה בהרבה - בעיקר בשל האינטרנט. הוא אומר: "יוצא אני מהנחה כי שופטים נמנעים מהיחשפות לחומר לא ראוי, אך כיום מה שבעבר היה מסובך, כרוך בלחיצה של מספר מקשים, וייתכן - כאמור - באקראיות גמורה, תוך מעקב אחר הפסיקה השוטפת.
"מובן כי על השופט 'לחנך' עצמו למעט ככל הניתן מהיחשפות לכל חומר שמחוץ למסגרת התיק, תקשורת, אינטרנט או החלטות שיפוטיות, אך 'בתוך עמי אנכי יושבת', והדברים אינם פשוטים. אלא שבשורה התחתונה, לא בחבר מושבעים עסקינן אלא בשופטים מקצועיים, שאמנם בשר ודם הם, אך נסיונם מהוה ערובה סבירה להתנערות מן ההשפעות, ועל כן ההשפעה אמורה להיות זניחה, ודומני שכך בפועל".
השופט חנן מלצר הסכים עם פסק דינה של נאור ועם הערותיו של רובינשטיין. את המערער ייצג עו"ד עופר ברטל, ואת המדינה - עו"ד אייל כהן.
|
|
ע"פ 6145/10, פלוני נ' מדינת ישראל / פס"ד | |
|
הקלה מסוימת בעונשו של פדופיל בשל הפרת החיסיון בינו לבין הפסיכולוג שלו בידי המשטרה; דחיית רוב ערעורו שהוגש בטענה שהשופטים נחשפו למידע אסור על עברו הפלילי
|
מרים נאור, אליקים רובינשטיין, חנן מלצר
●
בית המשפט העליון
|
||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| המשטרה הפרה חיסיון בין פסיכולוג למטופל |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

