המשטרה מקימה יחידה ללוחמת סייבר

"האזנות סתר נחוצות ומונעות פיגועים טרוריסטיים ופגיעות בחפים מפשע במישור הפלילי. הדברים הללו לעיתים הכרחיים, וצריך לעשות אותם במשורה ותוך בדיקה ובחינה. מספר האזנות הסתר נמצא בירידה, ולא קיים המצב שהיה בעבר, כאשר המשטרה הייתה מבקשת אישור להאזנה כמעט באופן אוטומטי". כך אומר (יום ב', 26.8.13) השר סילבן שלום בוועידת המשפט של מחוז ת"א בלשכת עורכי הדין.

אלוף (במיל.) דני רוטשילד הביע את הדעה, כי ניתן כיום ברוב המקרים להסתדר בלא האזנות סתר, בשל כמות המידע העצומה המצויה באינטרנט בכלל וברשתות החברתיות בפרט. לפיכך, אמר, יש להגביל את האזנות הסתר למקרים הנוגעים לבטחון המדינה. לדברי רוטשילד, כאשר יש תמלילי שיחות - השאלה איננה האם ידלוף אלא מתי ידלוף, ולפיכך יש להביא בחשבון מה קורה עם התוצרים גם כאשר ההאזנה חוקית.


"מאזינים לעורכי דין"


ראש אגף החקירות, ניצב מני יצחקי, נשאל האם המשטרה מאזינה לעורכי דין בנוגע לתיקי לקוחותיהם. הוא השיב, כי ההאזנות נעשות רק על-פי חוק. יצחקי מסר, כי המשטרה מאזינה לפחות מ-1,800 איש בשנה, בעיקר בתיקים של ארגוני פשיעה ופשעים חמורים - מתוך 300,000 תיקים פליליים הנפתחים בשנה ומתוך 30,000 עצורים.

יצחקי הצהיר, כי המשטרה שמה את הגנת הפרטיות בראש סדר העדיפויות, המשטרה עצמה מאזינה רק "במקרים מאוד מאוד חריגים" והיא מפסיקה את התמלול כאשר מתברר שהשיחה פרטית. יצחקי גילה, כי אגף החקירות מקים יחידת סייבר, כדי לבלום את המקרים של פגיעה בפרטיות. הוא הוסיף, כי רוב תשומת הלב של המשטרה מופנית כיום כלפי ארגוני הפשיעה ו"בחודש הקרוב יהיו כמה הפתעות נוספות סביב העניין".

עו"ד אבי עמירם טען, כי לשופטים אין כל בקרה על יבול ההאזנות שהם מאשרים. "למאזין אסור לעשות שום מחיקות ואסור לו לעצור את ההקלטה. אין לו שיקול דעת ובינתיים הוא מאזין לכל. הוא יכול רק להחליט אם לתמלל ולהעביר הלאה", הוסיף. "כן מאזינים לעורכי דין. השאלה היא מה עושים עם התוצרים".


"אמירה בעלמא"


יו"ר חד"ש, ח"כ חנא סוויד, תהה מדוע אדם נורמטיבי עלול להיות נתון להאזנה. הוא טען, כי כלים מסוג זה מופעלים בעיקר נגד מיעוטים ונגד המשתייכים לשכבות חלשות. "הנחת העבודה שלי היא שהלשכה שלי והרכב שהכנסת מעמידה לרשותי והדואר האלקטרוני שלי - שהכל 100% מהזמן תחת האזנה", האשים, בלי לציין למי מכוונים דבריו.

סוויד דחה את הטענה, כאילו הפרטיות עומדת מול ביטחון הציבור. "זו אמירה בעלמא בשביל לתת הכשר לעשות מעקבים בסיטונאות. אם יש חשד סביר - בסדר. אבל לעשות על כולם בכל הזמנים - זה פוגע בפרטיות, בכבוד, בחופש הביטוי", אמר.


"להאזין ללא היסוס"


יו"ר ועדת החוקה, ח"כ דוד רותם, אמר, כי יש לזכור שמתנהלת מלחמה נגד הפשע המאורגן ויש להפעיל את כל האמצעים הנחוצים לצורך כך. "אם במסגרת זו מאזינים גם לעורכי דין - אני לא נופל מהכסא". הוא דחה את האפשרות שיש יותר האזנות לערבים, ואמר בחיוך שיש אנשים שרק חושבים שהם מספיק חשובים כדי שיאזינו להם. יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, השיבה: "אין מה להאזין לי, כולו שישה מנדטים. אבל עוד נגדל". רותם: "כשתגדלו נתחיל להאזין לכם". גלאון: "זה עוד יקרה, אבל אם אנחנו נגדל - אתם תקטנו". רותם: "לכן נדאג שזה לא יקרה".

בנימה רצינית אמר רותם, כי כאשר יש אישור משפטי להאזנות - אין להסס. את הסינון יש לעשות, הוסיף, כאשר החומר מועבר למשטרה ולפרקליטות. לדעת רותם, אם קיים חשש לבטחון המדינה - גם שם יש להאזין ללא היסוס. "הזכות לפרטיות חשובה מאוד, אך כאשר מתנהלת מלחמה על שלומו ובריאותו של האזרח - יש לתת למשטרה את הכוח להבטיח שלא נצטרך לבוק כל יום מה קורה מתחת למכונית שלנו", טען. גלאון השיבה: "המידתיות נפגעת. גם במאבק הזה לא הכל מותר".

גלאון אמרה, כי אינה בטוחה שהאיזון נשמר ולדעתה מספר ההאזנות עדיין גדול מדי. "יש לי בעיה עם הקלות שבה נושאים את שם הביטחון לשווא. בבית המשפט חותמים בקלות על הצווים האלה", טענה. "יש כאן הוצאה גורפת של צווים, תוך פגיעה בזכות לפרטיות ובזכות הציבור לדעת. הנושא הזה פרוץ". היא יצאה גם נגד המספר הגדול של צווי איסור פרסום.