התקשורת, כחלק מכלל התרבות בישראל, ממלאת תפקיד חשוב בתרומה לזהות האתנית-דתית של כלל המגזרים בישראל, בעיקר לרוב באוכלוסיה שאינה מקפידים על תרי"ג מצוות ומקיימים מצוות באופן סלקטיבי, כלומר, המסורתיים. בעוד שהאוכלוסיה הדתית-חרדית והדתית-לאומית שואבת את זהותה ממקורות מוסדיים דוגמת בית הכנסת וחינוך דתי, שאר האוכלוסיה - לרבות אותם 37% המגדירים עצמם כמסורתיים (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2009) שואבים מתוך הסביבה התרבותית החיצונית, כולל תקשורת המונים בשביל הזהות היהודית שלהם.

אבל גם אצל הדתיים, גורמים משניים כמו התקשורת, ובייחוד התקשורת הדתית, גם הם משפיעים על הזהות הדתית שלהם. מכאן שלכמות ולאופן סיקור החגים בתקשורת יש השפעה על אופן קיומם בזהות היהודית של החברה בישראל.

המחקר של פרופ' יואל כהן, חוקר ומרצה בביה"ס לתקשורת באוניברסיטת אריאל בשומרון, בדק את כמות ואופן סיקור החגים בעיתונות הישראלית במשך שנה, על-ידי בחינת אייטמים חדשותיים, מאמרים, צילומים, תכנים מערכתיים וקריקטורות על אודות החגים. בסך-הכל, נבדקו 2,525 אייטמים ומאמרים. העיתונות החילונית הכתובה כללה את הארץ, ידיעות אחרונות, מעריב וישראל היום; העיתונות הדתית נבדקה לפי המודיע, יתד נאמן, המבשר, משפחה, בקהילה, שעה טובה, בשבע ומקור ראשון. למרות ש'מקור ראשון' אינו מגדיר עצמו כעיתון דתי אלא כישראלי, בהינתן שרבים מבין קוראיו שייכים לקהילה הדתית-לאומית נבחן העיתון יחד עם העיתונות הדתית.

הסקר על העיתונות הישראלית והחגים מראה פערים ניכרים בין התפישות המסורתיות על התרבות הדתית והדרך שבה מוצג החג הן במונחים כמותיים והן במונחים איכותיים - על-ידי העיתונות.

נמצאו מעט הבדלים בין העיתונות החילונית והעיתונות הדתית במונחים של הבולטות ושל דרגת החשיבות המיוחסת לחגים: ראש השנה, פסח, סוכות וחנוכה היו חגים בולטים הן בעיתונות החילונית והן בעיתונות הדתית. אולם היו הבדלים רחבים במונחים של אופני הדיווח על כל אחד מהחגים: בעוד שהנושא העיקרי של העיתונות החילונית היה אווירת החג, התוכן הרוחני של החג היה המאפיין העיקרי בסיקור החג על-ידי העיתונות הדתית. היה רק מתאם מוגבל בין הסיקור הכמותי והסיקור האיכותי על-ידי התקשורת והמקום שתופס כל אחד מהחגים בתרבות היהודית הדתית. ראוי לציון המקום הנמוך שהוקדש ליום כיפור בסיקור התקשורתי.

החג שקיבל את הסיקור הרב ביותר בתקשורת הדתית (17%) היה ראש השנה (20% בתקשורת החילונית), ואילו זה שקיבל יותר סיקור בתקשורת החילונית (21%) היה יום העצמאות (לעומת 4% בתקשורת הדתית). במקום השני בתקשורת הדתית (15%) בכיסוי של החגים במשך השנה היה חג הפסח, ובתקשורת החילונית כאמור היה זה ראש השנה. סוכות וחנוכה היו החגים שהגיעו למקום הבא בשני המגזרים התקשורתיים, כאשר הם מתחלפים ביניהם במקום השלישי והרביעי . במקום השישי בתקשורת החילונית היה יום כיפור אך רק במקום התשיעי בתקשורת הדתית.

בנוסף ל"אי-ההסכמה" בין העיתונות החילונית והדתית לגבי הדירוג או סדר החשיבות של כל אחד מהחגים, המחקר מצא הבדלים ניכרים ביחס למוטיבים המרכזיים של החגים.

היו כ-20 קטיגוריות שונות באייטמים הקשורים לחגים שנבדקו: פוליטיקה; צרכנות; מסורת; כלכלה; אווירת חג; פנאי/טיולים; סידורי ביטחון ותחבורה; תרבות; אוכל/תזונה/מתכונים מסורתיים; הלכה; מוסר /דברי תורה; היסטוריה של החג; צדקה/תרומה/התנדבות; חינוך; משפטים; רווחה/חברה; סיפור; בריאות; מאמר שלא קשור לחג אך משתמש בסמלי החג; רכילות.

הנושא החשוב ביותר באופן כללי בעיתונות החילונית היה אווירת החג (22% מכל התכנים המערכתיים במשך שנה), ובעקבותיו צרכנות (12%), מזון ומתכונים (11%) ובידור וטיולים בחג (10%). לעומת זאת, בתקשורת הדתית הקטגוריות החשובות ביותר היו סיפורי החג (15%), תכנים השראתיים (14%). צרכנות הייתה במקום שלישי בעיתונות הדתית (7%). אבל האווירה החגיגית והבידור בחג הגיעו רק ל-1% ול-2% בהתאמה בעיתונות הדתית.

לאור העובדה שכלי התקשורת הם גורם חשוב של זהות דתית, מאלף להשוות בין הדימוי בתקשורת ובין זה במסורת היהודית. באיזו מידה קיימת התאמה בין שתי הסקאלות. בעוד שראש השנה וכן פסח וסוכות נהנים מדירוג גבוה דומה בעיתונות (463, 352 ו-330 אייטמים, בהתאמה), יום כיפור - למרות המשמעות הרוחנית של החג - ללא ספק החשוב ביותר בתרבות הדתית היהודית - קיבל רק 120 אייטמים. חג השבועות קיבל דירוג נמוך של 139 - למרות המעמד השווה שלו לחגים פסח וסוכות מבחינה דתית. לעומת זאת, לחגים בעלי חשיבות נמוכה יותר כגון חנוכה ופורים הוקדשו הרבה יותר אייטמים - 320 ו-235 בהתאמה.

מתאם מעניין לבדיקה היה הקשר בין הסיקור להתנהגות האוכלוסיה. פסח, שלפי סקרים שונים במשך השנים (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מכון גוטמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה) 85% מהיהודים הישראלים משתתפים בסדר - זכה ל-352 אייטמים, וחנוכה, שבו 71% מהאוכלוסיה מדליקים נרות חנוכה, זכתה ל-320 כתבות בעיתונות. לעומתם, בעוד שחג הסוכות היה במקום שני ויצר 330 אייטמים, רק 41% מהציבור בונים סוכה, ולמרות שכ-70% מהאוכלוסיה מקפידים לצום ביום כיפור, היו לגביו רק 120 אייטמים. בנוסף, בראש השנה רק 41% מהישראלים נוהגים לפקוד את בית הכנסת, אך החג הזה יצר את המספר הגדול ביותר של מאמרים ואייטמים - 463.