ניתן לערער על החלטה בדבר סיווגה של תאונה עוד לפני שניתן פסק דין סופי בתביעה שהוגשה בעקבותיה. כך קובע (12.9.13) שופט בית המשפט העליון, צבי זילברטל.

שופט בית משפט השלום בתל אביב, מנחם קליין, קבע שמיחאי קרפ נפגע בתאונת דרכים בעת שהחליף גלגל של רכב ששימש לעבודות עפר. חברות הביטוח איילון ואבנר ערערו על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אך השופטת עפרה צ'רניאק קבעה שמדובר בהחלטת ביניים שלא ניתן לערער עליה עד למתן פסק דין סופי.

זילברטל ביטל את החלטתה של צ'רניאק וקבע שעל בית המשפט המחוזי לדון בערעור לגופו. לדבריו, "כאשר מדובר בתובענה לפיצויים בגין נזק גוף שנגרם לתובע-הנפגע באירוע תאונתי, ונטען בה כלפי נתבעים אחדים לחבות מכוח חוק הפיצויים [לנפגעי תאונות דרכים] ולחלופין, כלפי נתבעים אחרים, לחבות מכוח דיני הנזיקין הרגילים, קיימת תועלת בקיום בירור מוקדם על-ידי ערכאת הערעור של שאלת סיווג התאונה שבה נגרם הנזק (אם תאונת דרכים אם לאו)" שבגינה יש לחרוג מן הכלל לפיו אין לערער על החלטת ביניים.

"להחלטה בעניין סיווג התאונה, אם כ'תאונת דרכים' כמשמעותה בחוק הפיצויים אם לאו (שבמקרה כנ"ל היא למעשה 'פסק דין חלקי והחלטה'), נפקות רבה על מתכונת ההליך, שכן הקביעה בעניין זה תסיים, בדרך כלל, את ההליך נגד קבוצת נתבעים מסוימת... דחיית בירור השגותיהן של הנתבעות 'שנותרו בתמונה' כלפי הקביעה בעניין זה (ככל שישנן השגות), עלולה להביא לכך שרק בסיום הליכי הערעור על פסק הדין הסופי יתברר, כי ההליך בפני הערכאה הדיונית התנהל באופן שגוי".

זילברטל מדגיש, כי "אין באמור לעיל כדי לרמוז שכל אימת שתוגש בקשת רשות ערעור שעניינה סיווגה של תאונה - יש לקבלה". לדעתו, מן הראוי גם שבמקרים בהם מוענקת רשות ערעור, הוא יידון בפני הרכב של שלושה שופטים ולא בפני דן יחיד, אם כי אין הוא קובע זאת כהוראה מחייבת.