בני הזוג שולמית ו
משה כהן מירושלים תובעים 5 מיליון ש"ח מהמשרד לשירותי דת ומהחברה קדישא אחידה לעדת הספרדים ובני עדות המזרח בירושלים, בטענה שפגעו בכבודו של בנם הפעוט המנוח כבן פחות מחודש, עת פגעו בקברו, וקברו אדם אחר על קברו.
בתביעה שהוגשה למחוזי בירושלים נאמר כי לשמחת התובעים נולד להם בנובמבר 1970 בן זכר. ואולם, בחלוף כחודש ימים הוא נפטר. לדברי התובעים, הם סירבו לקבור את בנם הפעוט בחלקת התינוקות בגבעת שמואל המיועדת לעוברים ותינוקות שנפטרו בלידתם ו/או בימים הראשונים לחייהם, ורצונם היה לקבור אותו לרגלי קברה של סבתו אמו של התובע. ואומנם, הפעוט נקבר לרגלי סבתו בבית העלמין הר המנוחות לאחר שהתובעים שילמו את הסך של 600 דולר שנדרש מהם בעבור כך.
בתביעה נאמר כי היות שהפעוט נפטר בטרם הגיעו לגיל 30 ימים, אזי הלכה למעשה לא קוימו מנהגי האבלות ואף לא הועמדה מצבה על קברו של יעקב. ואולם התובעים מדגישים כי הם מכירים היטב את מיקום קברו של בנם.
לאורך השנים הרבות שחלפו (43 שנה) פקדו התובעים את קברו של בנם מדי שנה ביום השנה למותו ואף לעיתים בזמנים נוספים. לדברי התובעים, במועד שאינו זכור להם במהלך שנת 2012 גילו לתדהמתם כי על קברו של בנם הפעוט נבנתה מצבה ענקית לפלוני ואשתו, מצבה אשר אף פלשה לקברה של סבתו ובעטיה התובע אינו יכול להגיע פיזית לקברה של אמו.
התובעים טוענים כי לא ידעו את נפשם מרוב צער עת גילו עובדה זו. לדבריהם, נאמר להם על-ידי נציג החברה קדישא כי בנם הפעוט לא נקבר לרגלי קברה של סבתו אלא בחלקת התינוקות. לדבריהם, כל ניסיונותיהם לדרוש מהנתבעים להוכיח להם היכן קבור בנם העלו חרס ואלה לא שיתפו עימם פעולה, וכל מאמציהם להסביר לנתבעים שטעות נפלה בידם וכי בנם נקבר לרגלי קברה של סבתו נפלו על אזנים ערלות.
לדברי התובעים הם אף ביקשו לפתוח את הקבר על-מנת להוכיח ברחל בתך הקטנה, כי בנם קבור לרגלי קברה של סבתו, אולם נענו בשלילה. בתביעה נאמר כי משגבר עליהם צערם וכאשר הבינו כי אין מענה לתחינותיהם, שלחו התובעים באמצעות בא-כוחם שני מכתבי דרישה לפיצויים, התנצלות וחיפוש אחר קברו של בנם, אולם אלו לא נענו תוך אטימות מוחלטת של המערכת.
בתביעתם מאשימים ההורים את הנתבעים ברשלנות המתבטאת באי-ניהול רישום מדויק של חלקות הקברים ואשר שבעטיה נקבר אדם אחר על קברו של בנם ואף הוקמה מצבה על קברו תוך פגיעה בכבוד המת. לדברי התובעים, הנתבעים, בהתנהלותם הרשלנית, הסבו להם נזקים נפשיים רבים אשר היו נמנעים לו היו פועלים בצורה סבירה.
לחלופין נאמר בתביעה ככל שבנם אכן נקבר במקום אחר הרי שהנתבעים גרמו להם להתאבל ולפקוד קבר שאינו קיים.
