|
פרי ירוחם [צילום: סטריט ויוויו]
|
|
|
|
|
פרי ירוחם חברה לרכב מתל אביב שעיקר עיסוקה במתן שירותי ליסינג מימוני מציגה מצג שקרי בפני לקוחותיה לפיו היא מבטחת את הרכב בביטוח מקיף בחברת ביטוח כלשהי כאשר בפועל היא לא מבטחת את הרכב בביטוח מקיף כלל. כך נטען בבקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד החברה בטענה להטעיה צרכנית חמורה והפרה בוטה של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח).
לטענת המבקש, גבריאל בטון, כאשר לקוח מבקש לרכוש רכב במסלול "ליסינג מימוני" (רכישה בתשלומים) הוא מחויב על-ידי החברה לבטח את רכבו באמצעותה - כאשר היא מציגה בפניו מצג כאילו היא גובה ממנו כסף על-מנת לרכוש בעבורו ביטוח רכב (חובה+מקיף) באחת מחברות הביטוח.
למעשה, מבהירה החברה שהינה אחת המובילות בתחומה בישראל, ללקוחותיה הפוטנציאליים כי היא פונה בעצמה למבטחות הרכב הקיימות בשוק, מבצעת "סקר שוק" עבור הלקוח, מאתרת את הביטוח המשתלם ביותר - אז היא גובה כסף מהלקוח ורוכשת עבורו את הביטוח המתאים ביותר.
אלא שמצג זה שקרי. בעוד שהחברה גובה מהלקוח כסף עבור ביטוח החובה וביטוח המקיף, הרי שהיא אינה מבטחת את הרכב בביטוח מקיף בחברת ביטוח כלשהי, והיא לא מבטחת אותו בביטוח מקיף כלל. באופן זה, נאמר בבקשה, גורפת החברה כסף שלא כדין תוך הטעיה צרכנית חמורה.
בבקשה נאמר כי הלקוח אינו רשאי לבצע בעצמו את הביטוח והחברה מספרת לו כי היא עובדת עם סוכני הביטוח הגדולים והמוכרים בשוק, וכי היא מוצאת את פוליסות הביטוח המשתלמות ביותר ואת אלו היא רוכשת עבורו, ואילו הוא מחויב מצידו להעביר אליה את מחיר העלות שהיא שילמה עבור הביטוח.
למעשה, טוען בטון, החברה מציגה עצמה כצינור להעברת כספים מהלקוח לחברת הביטוח חיצונית גדולה ומוכרת בשוק, אלא שהיא פועלת בחוסר שקיפות קיצונית. כך, החברה אינה מוכנה לספק ללקוחותיה עותק מפוליסת הביטוח, נמנעת מלדווח ללקוח על אודות זהות חברת הביטוח בה היא מבטחת את הרכב, וכל זאת על-מנת להסתיר ולהסוות את האמת.
לדברי המבקש, החברה פועלת כאילו היא בעצמה חברת הביטוח כאשר אם נגרם לרכב נזק כלשהו, היא פועלת על-מנת לתקנו. המבקש סבור כי מדובר בהטעיה צרכנית חמורה והן בקבלת דבר במרמה. בנוסף, נאמר בבקשה, החברה אינה בעלת רישיון מבטח ישראלי ועל כן אסור לה למכור פוליסות ביטוח.
התובע מעריך שכ-42,000 צרכנים היו לקוחותיה של הנתבעת ב-7 השנים האחרונות וכי כ-25% מתוכם רכשו ממנה רכב במסלול של ליסינג מימוני ונדרשו לשלם עבור ביטוח מקיף במשך 3 שנים בגובה 4,000 ש"ח מדי שנה. מכאן, לדבריו, יש לחייב את החברה בהשבת דמי הביטוח המקיף עבור 7 שנים בסכום כולל של 42 מיליון ש"ח.
בנוסף מתבקש ביהמ"ש לחייב את הנתבעת לפצות את לקוחותיה בגין פגיעה באוטונומיה בסכום מוערך לכל לקוח של 500 ש"ח ובסך-הכל סכום מצרפי של 5.25 מיליון ש"ח. סכום התביעה הכולל מוערך ב-47.3 מיליון ש"ח.