אגף הכלכלה והמחקר במשרד האוצר פרסם היום (ג') סקירה המציגה את הפגיעה בצרכנים ובמשק כתוצאה מהעדר תחרות במספר ענפים במשק. הסקירה מתייחסת לענפי הנמלים, החשמל, הדלק, הבנקאות, הטלפון (בעיקר שיחות מקומיות) והחלב.
א. נזקים הנגרמים כתוצאה מהיעדר תחרות בענף הנמלים
מאחר והנמלים הם שער הכניסה העיקרי לייצוא, הרי שהפגיעה ביעילות הנמלים פוגעת בסופו של יום ביכולת היצואנים להתחרות בשווקים הבינלאומיים.
מאחר והנמלים הם גם שער הכניסה העיקרי של סחורות הייבוא, ומאחר ובשווקים רבים ריכוזיות הייצור המקומית היא גבוהה, הרי שייקור עלויות הייבוא גורם להעלאת מחירים של כלל הסחורות במשק ולפגיעה קשה בצרכנים.
הנזקים אותם מציינים כלכלני האוצר הם:
• עלויות גבוהות של תשומות ובעיקר עלויות שכר כתוצאה מכוחם של האיגודים המקצועיים ומהיעדר לחץ תחרותי שיכול היה לאלץ את ההנהלה להתמודד עם עלויות אלו.
• תפוקות נמוכות יחסית לנמלים אחרים.
• ניצולת נמוכה של תשתיות קיימות.
• ניתוק התעריפים מעלות מתן השרות וסיבסודים צולבים עמוקים.
• העדר מנגנונים גמישים ומהירים להתאמת הנמלים לשינויים תכופים בכלכלה ובסחר העולמי.
ב. נזקים הנגרמים כתוצאה מהיעדר תחרות בחברת החשמל
חברת החשמל פועלת כמונופול בכל מקטעי המשק (ייצור, הולכה, חלוקה ואספקה). מבנה זה אינו מאפשר תחרות. בניגוד למצב בארץ, פועלות ברוב מדינות אירופה מספר חברות בתחום האספקה והייצור של החשמל.
עלות ההפסד למשק הישראלי הנובעת ממבנה משק החשמל המקומי מוערכת בכ-524 מליון דולר בשנה. הסיבה לכך היא חוסר היעילות של החברה והעלויות הגבוהות. חוסר היעילות וההפסד למשק בגין הכוח המונופוליסטי בא לידי ביטוי בנתונים ובניתוח המפורטים להלן:
• היקף גדול של אבטלה סמויה, המוערכת בכ-3,000 עובדים.
• שימוש של העובדים בכוחם המונופוליסטי להשגת טובות אישיות ובעיקר שכר גבוה.
• להוצאות השכר יש להוסיף את הסעיף הידוע שהוא חשמל חינם. העלות למשק לשנה בגין ההטבה לעובדי החברה נאמדת בלפחות 8.5 מליון דולר.
• חברת החשמל הייתה נדיבה במהלך השנים לא רק עם עובדיה אלא גם עם גמלאיה שזכו לתנאים מפליגים בהטבות פנסיוניות. עלויות אלו מוערכת בכ-167 מליון דולר לשנה.
• תעריף החשמל נקבע על בסיס הדיווחים של חברת החשמל, שמעדיפה לנצל את כוחה כמונופול על מנת לגלגל הוצאות רבות ככל האפשר על הצרכנים, על פני קבלת תהליכי ייעול וצמצום.
הדבר בא לידי ביטוי בעיקר במגזר התעשייה, בו התעריפים גבוהים בצורה משמעותית מהתעריפים ברוב מדינות אירופה, בקנדה, בדרום קוריאה ועוד. בכך יש משום פגיעה בכושר התחרות של התעשייה המקומית מול תעשיות שאר מדינות העולם.
• רווחי החברה בשנים 1999-1992 שוליים יחסית להיקפי ההון המושקע בחברה והסיכונים בפעילותה. התשואה הנמוכה על ההון משקפת בין השאר את עלות השכר הגבוהה, המהווה 17 אחוזים ממחזור ההכנסות של החברה ב-2002.
עלות השכר ביחס למחזור ההכנסות גבוהה אף בהשוואה בינלאומית. כתוצאה מכך התשואה להון נמוכה אף היא בהשוואה בינלאומית.
• סכומי הדיבידנד לבעלים בשנים 1999-1992 שוליים יחסית להון המושקע בחברה והסיכונים האמורים. כלומר, משלם המסים הישראלי שהשקיע הון רב בחברת החשמל (באמצעות המדינה), אינו מקבל תשואה נאותה על ההון המושקע.
• החברה נמצאת במצב של חיסרון לגודל.
לסיכום, מציינים באוצר, מבנה משק החשמל בישראל שלא השתנה מאז שנות החמישים, גורם לעיוות בהקצאת המקורות של כלכלת ישראל. עיוות זה נובע מרמת המשכורות המשולמות לעובדים, ממספר העובדים הגבוה ומסבסוד צולב של ההשקעות אשר בחלקן ממומנות בערבות מדינה.
חוסר היעילות אשר מאפיין את פעילותה של החברה פוגע ביכולתה להתמודד עם סביבה תחרותית, מבית ומחוץ. החברה לא השכילה לנצל את הידע שצברה במשך שנים להתחרות על מכרזים בחו"ל ובכך לצמצם את הסיכון של פעילות במדינה אחת ובתחום אחד.
יישום מושכל, בהתבסס על עקרונות כלכליים וניסיון ממדינות אחרות, של פתיחת הענף לתחרות תוכל להביא לתועלות רבות למשק ולצרכנים.
