אהוד אולמרט שמע לראשונה על כתב הסחיטה של שמואל דכנר מהלל צ'רני, כאשר התקשר אליו איש עסקים ידוע ששמע על כך מפיו של אביגדור קלנר. כך אומר (יום ג', 1.10.13) אולמרט בפתח הפרק האחרון של חקירתו הראשית במשפט הולילנד.

קלנר אמר לאותו איש עסקים, כי אם אולמרט יוכל לגייס חצי מיליון דולר - ניתן יהיה למנוע את הפרסום שיגרום נזק עצום לאולמרט, למרות שברור שלא קיבל כל שוחד. בעקבות זאת נפגש אולמרט עם קלנר בנובמבר 2008 בבית ראש הממשלה בירושלים. קלנר סיפר לאולמרט, כי בטיוטת התביעה נכללים ספחי צ'קים עליהם נכתב א"א, ו"מה יהיה אם זה יתפרסם. הוא ביקש שאנסה לגייס את הכסף מאחד מחברי בעלי האמצעים.

"התשובה שלי לקלנר הייתה פשוטה: אביגדור, תקשיב טוב מאוד. לא קיבלתי מדכנר פרוטה, ולכן אני לא אבקש מאף אחד. אם אני אגייס אגורה, לא יהיה אדם שיאמין לי שלא הייתי מעורב בזה, אחרת למה אספתי כסף? לכן אני לא מתכוון לעשות שום דבר. חד וחלק. זו הייתה הפעם היחידה שקלנר עזב אותי בהרגשה של תסכול וכעס, משום שהוא חשב שאני לא עושה את הדבר הנכון, בראש ובראשונה למען עצמי".


"לא רוצה לשמוע על זה"


אולמרט וקלנר נפגשו שוב במרס 2009, לאחר שקלנר פנה מספר פעמים לעורכי הדין אלי זהר ונבות תל-צור וביקש מהם שאולמרט ייפגש עימו. ההגנה הגישה לבית המשפט תרשומת של אולמרט מאותה פגישה. "אמרתי לאביגדור: אני גמרתי לטפל בעניין, אני לא רוצה לשמוע על זה, שדכנר יעשה מה שהוא רוצה. אני בחיים לא אגייס שום אגורה כדי לתת לסחטן הנוכל הזה".

לדברי אולמרט, הוא סירב להיפגש עם קלנר לאחר שפרש מתפקידו ומשרדו היה ממוקם שתי קומות מתחת לזה של קלנר, במגדל פלטינום בתל אביב. הוא גם הינחה שלא לפתוח לקלנר כאשר הלה צלצל בדלת המשרד. הם נפגשו פעם אחת כאשר קלנר המתין לאולמרט במבואה שלפני משרדו, אך אולמרט קטע את דבריו ואמר לו שאינו רוצה לשמוע דבר. קלנר העיד, כי אמר שדכנר מבקש שאולמרט ידאג להחזרת הכספים שנתן ליוסי אולמרט; אולמרט אמר, שלא זכר זאת, כי ייתכן שהשניים דיברו יחדיו.

"הלכתי לזהר ותל-צור ושאלתי אותם אם קלנר הזכיר פעם את שמו של יוסי, האם הוא הזכיר אי פעם שדכנר הזכיר את שמו של יוסי. הם אמרו לי: לא היה ולא נברא", הוסיף אולמרט. לדבריו, הפרקליטות סירבה להבטיח שאם זהר ותל-צור יעידו במשטרה, לא יימנע מהם לייצגו במשפט. "אמרתי להם: אתם לא מעוניינים בחקר האמת!", הוסיף.

הסניגור, עו"ד רועי בלכר, שאל מדוע לא פנה אולמרט למשטרה. הוא השיב, כי אמר לזהר שהוא רוצה לעשות זאת, אך זהר ידע שהוא עוסק בעניינים בעלי חשיבות לאומית (ערב מבצע "עופרת יצוקה"). חוץ מזה, "היה מכה אחרי מכה אחרי מכה, כמעט בסדר קבוע: הדירה ברחוב כרמיה, ואחרי זה טלנסקי, ואחרי זה פרשת ראשונטורס - איך רימיתי את כל הארגונים המסכנים הללו, שממשיכים לרוץ אחרי עד עצם היום הזה, ואני ממשיך לגייס עבורם מיליוני דולרים.

"זהר אמר: מה אתה צריך עוד בומבה? הם יגידו: אם יש מישהו שאומר שהוא שיחד את אולמרט - בואו ונלך לחקור אותו. ואז למחרת יהיו כותרות בכל העיתונים, וכל מה שאני רוצה למנוע - זה מה שיקרה. אני רציתי ללכת למשטרה, אולי בניגוד לכל הציפיות היא תגן עלי, אבל זהר שכנע אותי", סיפר אולמרט.


"זה היה עניין עסקי"


שאלתו האחרונה של בלכר הייתה, מדוע צריך היה דכנר להעליל על אולמרט. הוא השיב: "התשובה כל כך ברורה. בכתב הסחיטה לא מופיעה פרשה אחת: פרשת יוסי אולמרט, למרות שלטענת דכנר צ'רני הבטיח לו 350,000 שקל בהקשר הזה. הוא סיפר למשטרה על אורי שטרית ועל שולה זקן ועל אורי מסר ועל הלל צ'רני, וזה לא היה מספיק כדי שדכנר יקבל מהפרקליטות את מה שהוא רצה.

"זה היה עניין עסקי. הוא היה צריך מיליונים כדי להחזיר לשוק האפור. הרי לא שמו עליו שמירה כי פחדו ממני; אחרי שהתברר שטלנסקי נשאר בחיים, הם פחות פחדו ממני. הוא אמר לעצמו: אני אתן להם על מגש של כסף את אהוד אולמרט. הם היו צריכים להתמודד מול טענות שהפילו ראש ממשלה, ואני אביא להם את הסיפור שיחלץ אותם מכל המבוכה הזאת.

"אלא שבהתחלה הוא לא בא אליהם עם החומר לעבות את הסיפורים הללו. אז מה הבעיה? הוא ממציא מסמכים מזויפים על פניהם, והם עיקר הליבה של התביעה נגדי. ואני כבר לא אגיד מה לא עשו כדי לוודא שהמסמכים הללו אינם מזויפים", סיים אולמרט.