ביהמ"ש מרחיב את ההכרה בנכות צה"ל

די בכך שלחייל נגרם נזק בלתי סביר בעקבות טיפול רפואי שקיבל בזמן שירותו, כדי שהדבר ייחשב כפגיעה עקב שירותו. כך קובע (יום ג', 1.10.13) בית המשפט המחוזי בתל אביב.

השופטת יהודית שבח אומרת: "נראה לי שכדי שנראה במחלה שנגרמה בגלל הטיפול הרפואי כזו שעונה על הזיקה הנדרשת [לשירות הצבאי], יש צורך בהתקיימותה של תוצאה רפואית החורגת מהתוצאה המקובלת והסבירה של הטיפול המדובר".

שבח מביאה לדוגמה מקרה של חייל שנותח בשל תוספתן. אם נוצרה צלקת בבטנו - זוהי תוצאה רגילה שהייתה נוצרת גם בבית חולים אזרחי יוקרתי. לעומת זאת, אם הניתוח הסתבך - החייל ייחשב לנכה גם בלא שיוכח שהטיפול היה רשלני. הסיבה היא ש"הטיפול במתקן הצבאי נכפה על החייל ונמנעה ממנו האפשרות, הנתונה לכל אזרח, להינתח על-ידי מומחה אזרחי ותיק ובעל ניסיון רב, שיכול והיה מונע את התוצאה אליה הגיע הרופא הצבאי".

לדברי שבח, גישה זו עולה בקנה אחד עם הרקע הסוציאלי של החוק לפיצוי נכי צה"ל, המבטא את מחויבות המדינה לדאוג למי שנותן את שנותיו היפות (ולעיתים את חייו) לשירות בצה"ל ולסייע בבטחון המדינה ותושביה, ובוודאי למנוע את אפלייתו לעומת אזרח רגיל.

השופט יצחק ענבר הסכים עם שבח: "כאשר מדובר במחלה שפרצה או הוחמרה בקשר עם טיפול רפואי שניתן לחייל במהלך השירות הצבאי, אשר תוצאתו חורגת ממהלכם הטבעי והרגיל של דברים, קיים קשר סיבתי בינה לבין השירות הצבאי אף אם לא הייתה רשלנות בטיפול". מסקנה זו, אומר ענבר, נובעת הן ממטרתו הסוציאלית של החוק והן מן העובדה שזהותו של נותן הטיפול נכפתה על החייל.

הדברים נאמרו בהחלטתו של בית המשפט לקבל את ערעורה של סרן (במיל.) ציפורה דאך, אשר יוצגה בידי עו"ד אמיר נגלר ממשרד חיים קליר, ולקבוע שהשירות הצבאי נושא באחריות מלאה לנזק הכבד שנגרם ללסתה. הרופאים הצבאיים לא גילו במשך שלוש שנים דלקת שהלכה והתפתחה בלסת, היא נאלצה לעבור תריסר ניתוחים וכיסתה אותם מכיסה משום שצה"ל טען שאינו נושא באחריות, ומשום שקופת החולים סירבה לממן טיפול במחלה שהתגלתה לפני שהצטרפה לשורותיה. המדינה, שיוצגה בידי עו"ד אורלי ברנע, גם חויבה בתשלום הוצאות של 50,000 שקל.