חברת הכנסת לשעבר נחמה רונן, שהיתה מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, התייצבה לאחרונה לצידן של תחנות הדלק, במאבקן נגד המשרד לאיכות הסביבה. כך טוענת (ג', 10.11.03) עמותת אדם, טבע ודין.
המשרד לאיכות הסביבה דורש מתחנות הדלק לנהוג לפי הדין ולהרכיב בתחנות מתקן המודד את זיהום הקרקע ובהמשך את זיהום מי התהום, שגורמות תחנות הדלק. חברת הדלק 'פז', עתרה לבית המשפט המחוזי בדרישה לפטור אותה מחובתה להתקין את מכשיר הניטור, דבר שיקשה על המשרד לאיכות הסביבה לפקח ולנסות למנוע את זיהומי הקרקע וזיהומי מי התהום שגורמות תחנות הדלק.
לתדהמת "אדם טבע ודין", המבקשת להצטרף לעמדת המשרד לאיכות הסביבה, הגישה נחמה רונן תצהיר תמיכה בתחנות הדלק וזאת למרות שלא נדרשה לכך על-ידי בית המשפט.
יצויין, כי בתל אביב בלבד, כ-11% ממי התהום מזוהמים בדלקים המגיעים מתחנות דלק.
בעמותת אדם, טבע ודין טוענים, כי "למי שמציג עצמו כשוחר איכות סביבה כמו נחמה רונן, האם הזיהום החמור אינו סיבה מספקת להימנע מתמיכה בגורמי זיהום? רונן, בתמיכתה בתחנות הדלק בישראל וביוזמתה האנטי-סביבתית, פוגעת ביכולת האכיפה הסביבתית של המדינה".
"הצטרפותה של חברת הכנסת לשעבר רונן לעמדתן של תחנות הדלק, היא תמוהה ביותר", אומרת עו"ד ציפי איסר-איציק, מנכ"ל אט"ד, "שוחרי איכות הסביבה, ביניהם אנשי אדם, טבע ודין, המומים מהחלטתה של נחמה רונן לנהוג בניגוד למתבקש על-פי ערכי איכות הסביבה ולסייע לתחנות הדלק".
אט"ד למחוזי: יש להחמיר התקנות נגד תחנות הדלק
אין לחדש רישיון עסק לתחנות דלק שאינן מאפשרות פיקוח על זיהומי הקרקע שהן גורמות. זיהומי תחנות הדלק, שנמצאו בקידוחי מי השתייה רעילים ומסרטנים. כך טענה אט"ד בעתירה שהגישה לבית המשפט המחוזי.
אדם טבע ודין דרשה עוד מבית המשפט, כאמור, להחמיר את התקנות הקבועות בחוק, נגד תחנות הדלק. פז, לעומת זאת, דורשת מצידה שלא להתקין בתחנות הדלק את מכשיר הפיאזומטר הנדרש כחוק, ומשמש לאיתור זיהום קרקע.
עוד טוענת אט"ד, כי מדיניות האכיפה של המשרד לאיכות הסביבה כנגד חברות הדלק הינה בלתי סבירה ומקלה באופן שאינו עולה בקנה אחד עם נורמות שלטוניות ראויות.
על-פי ממצאי מומחי אט"ד, בכ-20 תחנות דלק בישראל, נתגלו זיהומי קרקע ו\או מים. ב-9 תחנות דלק נוספות, נתגלו דליפות כבדות של דלקים, אשר הביאו אף להצטברות של שכבת דלק צפה על-פני מי-תהום, בעובי של עד כמטר אחד. עוד עולה מנתוני אט"ד, כי אחוז קידוחי מי שתייה במחוז תל אביב, בהם נמצאו מרכיבי הדלק טולואן, כסילן ובנזן, הוא 11%, 10% ו-5% בהתאמה. מרכיבי דלק אלה, אשר נמצאו בקידוחי מי השתייה, מסוכנים ביותר לבריאות האדם. מאחר ומדובר בחומרים רעילים ומסרטנים, גם ריכוזים נמוכים מאוד של עשרות עד מאות מיקרוגרם לליטר, מהווים סיכון.
בבקשה שהגישה לבית המשפט, טוענת עו"ד אלונה קארו מאט"ד, כי "נדרשת עזות מצח בלתי רגילה, מגופים כלכליים עתירי ממון ומשאבים, הגורפים רווחי עתק עקב פעילותן המסחרית של תחנות הדלק, להתנגד להתקנת אמצעי לזיהוי וניטור זיהומי קרקע ומים הנגרמים עקב פעילות זו, מהם סובל הציבור בכללותו".
ההידרולוג שמעון צוק מאט"ד, אומר כי "תופעת זיהומי המים בדלקים הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות. לתת לספקי הדלק לבקר את זיהומי הקרקע שהם יוצרים בעצמם רק תחמיר את זיהום מי התהום והפקרת הפיקוח בידי התחנות, שקול לאותו חתול השומר על השמנת".
עוד טוענת אט"ד, כי מדיניות האכיפה של המשרד לאיכות הסביבה כנגד חברות הדלק, הינה בלתי סבירה ומקלה באופן שאינו עולה בקנה אחד עם נורמות שלטוניות ראויות. האינטרס הציבורי מחייב את המשרד לאיכות הסביבה להחמיר את מדיניות האכיפה של תקנות המים כנגד חברות הדלק, להפעיל את מלוא סמכויותיו על-פי דין ולאכוף על תחנות הדלק, בכל רחבי המדינה, את התקנות, ובכלל זה התקנה של אמצעי הניטור היעילים ביותר".