|
מסמכי מכרזים במשרד התקשורת [צילום: ששון תירם]
|
|
|
|
|
המדינה ורשות מקרקעי ישראל גובות מזה שנים דמי השתתפות במכרזים אותם הן עורכות, כתנאי להשתתפות בהם או כביכול עבור עלות הדפסת מסמכי המכרז, ללא קשר לעלות מסמכי המכרז, וזאת גם לאחר שניתן להוריד מאתרי האינטרנט שלהן את המסמכים ללא תשלום, בניגוד גמור להוראות החוק והתקנות הרלוונטיות. כך נטען בבקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד המדינה ורשות מקרקעי ישראל.
עוד נטען בבקשה, שהוגשה לביהמ"ש המחוזי בלוד, כי התשלום אינו משקף כלל את עלות הדפסתם של המסמכים וכי הטלת חובת תשלום מהווה חסם בפני מציעים פוטנציאליים, וממילא מצמצמת את היצע המתחרים במכרזים ופוגעת קשות בסיכויי הרשות לקבל הצעה טובה ויעילה לטובת הציבור בכללו.
לטענת המבקשת, חברת מזרחי ובניו א.ר.א. בנייה והשקעות, גביית עלות ההדפסה מותרת במקרים בהם לא ניתן להמציא את המסמכים באמצעות אתר האינטרנט ולכל היותר ניתן לגבות את עלות שכפול מסמכי המכרז. לדברי המבקשת, גביית דמי השתתפות במכרז בעלות קבועה או משתנה וללא כל קשר לעלות הדפסת מסמכי המכרז הינה בלתי חוקית בעליל.
היא טוענת שהנתבעות מתנות את ההשתתפות במכרזיהן בתשלום דמי השתתפות, בחריגה מסמכות ובחוסר סבירות קיצונית, תוך פגיעה חמורה בשוויון ההזדמנויות ובעיקרון הפתיחות והנגישות. זאת הואיל ובהתאם לדין רשות ציבורית ובכלל זה הנתבעות אינה רשאית לגבות תשלום בעד השתתפות במכרז כלל, אלא לכל היותר בעבור עלות בפועל של הדפסת מסמכי המכרז, וגם זה אך ורק ככל שלא ניתן להורידם ללא תשלום מאתר האינטרנט שלה.
פגיעה בעיקרון השוויון
לדברי המבקשת, גביית דמי השתתפות שאינה משקפת את עלות מסמכי המכרז או כאשר ניתן להוריד את מסמכי המכרז באינטרנט, מלבד היותה בניגוד מוחלט לחוק חובת המכרזים והתקנות שהותקנו מכוחו, מהווה חסם להשתתפות במכרזים בניגוד למטרות ולהוראות חוק חובת המכרזים, ועל כן גם פוגעת בעיקרון השוויון ובעיקרון פתיחות המכרז שהינם עקרונות יסודיים ומרכזיים בדיני המכרזים, ובחופש העיסוק, ומהווה עשיית עושר ולא במשפט, משקפת חוסר תום לב, ואינה עומדת במבחני המשפט המנהלי בכל הנוגע להתנהלות תקינה של רשות מנהלית.
מעבר לכך, יש בה משום גרימת נזק למבקשים להשתתף במכרזים, משום שרישום למספר מכרזים מגיע לכדי אלפי שקלים ואף יותר, ובכך נמנעת האפשרות ממתמודדים חלשים יותר להתחרות במכרז, ונגרם להם ממילא הפסד של פוטנציאל להכנסות.
בית המשפט מתבקש לחייב את המדינה ורשות מקרקעי ישראל להשיב לחברי הקבוצה המיוצגת את כל הכספים שנגבו מהם ביתר ושלא כדין. סכום התביעה המצרפי מוערך ב-8.5 מיליון שקלים.