"נשנה את אופן המימון של בתי החולים כך שכל אחד יוכל לבחור היכן להתאשפז" - כך אמרה (יום ד', 6.11.13) שרת הבריאות
יעל גרמן, בדברים שנשאה בכנס
אלי הורביץ לכלכלה וחברה ה-21 שנערך על-ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעסק בין היתר בחשיבה ארוכת-טווח בתחום הבריאות.
"לא יכול להיות שתושב לא יוכל לבחור את בית החולים שבו הוא מאושפז", אמרה גרמן. "כדי שנוכל לתקן זאת, עלינו לשנות את שיטת המימון של בית החולים - שיטת ההתחשבנות - שיטה שבה ניתן יהיה לתמחר את יום האשפוז ואת עלויות הפרוצדורות השונות... זו שיטה אובייקטיבית שתבטיח שאנחנו משלמים מחיר ריאלי עבור הטיפול".
השרה גרמן טענה שאם תשונה שיטת המימון קופות החולים תהיינה אדישות בהחלטה לאן הן שולחות את המטופלים, וכך כל אחד יוכל לבחור היכן להתאשפז.
עוד דיברה גרמן על השפעת ההנחות החברתיות - הסטיגמות - ומהי ההשפעה שלהן על הפערים בבריאות. "לאחרונה שמענו על רופאים המסרבים לטפל בחולי האיידס... היום חולה איידס משתמש בקוקטייל תרופות ויכול לקיים אורח חיים נורמלי. כל רופא יודע היום איך אפשר להימנע מהידבקות באיידס ועל כן אין שום סיבה שיסרבו לטפל בחולי איידס".
עוד "סטיגמה" אליה התייחסה גרמן היא נושא ההתאבדויות: "המדינה עדיין לא עוסקת בזה, אני מאוד מאוד מקווה שהיא תעסוק בזה, כי אנחנו רוצים להציע תוכנית. אי-העיסוק בנושא גורם לכך ש-500 איש מתאבדים מדי שנה, כמעט פי שניים מההרוגים בתאונות דרכים - שבהם משקיעים, ובצדק - 400 מיליון שקלים. אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל שיעור ההתאבדות בקרב יוצאי אתיופיה הוא פי שמונה משיעור ההתאבדויות בכלל האוכלוסיה; גם אצל קשישים - פי שניים ושלושה מכלל האוכלוסיה, אבל הסטיגמה שנובעת מהעיסוק והפחד לעסוק בנושא, גורמת לכך שאנחנו לא מטפלים בנושא...".
גרמן סיפרה כי במגזר החרדי ובמגזר הבדואי, שיעור התמותה מסרטן השד גבוה יותר בקרב הנשים, זאת עקב חוסר המודעות למחלה במגזרים הללו. "אישה במגזר החרדי ובמגזר הבדואי לא מסתכלת על עצמה ולא מטפלת בעצמה - אין גילוי מוקדם, והתוצאה היא מוות".
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
