מפעל בריל שמייצר נעלי צבא ונתון לסכנת סגירה בעקבות החלטת משרד הביטחון לא לחדש את הזמנותיו - הוא רק ההתחלה: בכירים בחברות ביטחוניות מתריעים שבקרוב יימצאו עוד מפעלים רבים ברחבי הארץ בסכנת סגירה בעקבות עצירת הזמנות מצד מערכת הביטחון. ברוב המקרים, מדובר בחברות ביטחוניות קטנות ובינוניות, שמשמשות כספקיות משנה לחברות הגדולות, ובהן אלביט מערכות, התעשיה האוירית, תעש ורפאל. הקיצוצים בתקציב הביטחון מורגשים גם בחלק מהחברות הגדולות, שחלקן מדווחות על דחיית תשלומים מזה חודשים ארוכים.
בשבוע שעבר סיכם ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, להקצות למערכת הביטחון עוד 2.75 מיליארד שקל לתקציב הביטחון. זאת, בעוד משרד הביטחון דרש תוספת של 4.5 מיליארד שקל.
"מי שעקב אחר הדיווחים בתקשורת בשבוע שעבר יכול היה לקבל את הרושם שמערכת הביטחון ניצחה את משרד האוצר בקרב על התקציב. ניצחון לא היה כאן. עם תקציב ביטחון נמוך אנחנו נשלם את המחיר, והוא יהיה קשה. אנחנו על סף קטסטרופה ולפני שנים שחורות", אמר היום (ד') ל"
גלובס" בכיר בחברה ביטחונית גדולה. "אני חושש שזאת התקופה הקשה ביותר שהיינו בה אי פעם: אין כבר קליטה של אנשים חדשים לצורך הגדלת תפוקה ולצרכי הרחבת פעילות. יש 4,500 אנשי קבע שעתידים להיות מפוטרים בזמן הקרוב מצה"ל. אנשים טובים, יש בהם גם גאונים, ששולחים אלי קורות חיים כי מבחינתם הדבר הטבעי ביותר הוא להשתלב אחרי הפרק הצבאי בחייהם בחברה ביטחונית. אני לוקח את קורות החיים ומשליך אותם לפח כי אין לי מה לעשות איתם, חוץ מלאכול את הלב. אנחנו כבר עכשיו בשנה של קיפאון עמוק ויש לנו רעיונות מעולים לפרויקטים, אבל הם נכנסים להקפאה".
בחלק מהחברות הביטחוניות העידו היום, כי מזה חודשים ארוכים שלא הגיעו הזמנות חדשות מצד משרד הביטחון בעיקר על-רקע היעדר תקציב ביטחון שעל פיו המערכת יכולה לתכנן את הצטיידותה לשנים הקרובות. לדברי בכיר באחת החברות, "מדובר במשבר אמיתי. לחברות הגדולות עוד יכול להיות חמצן כדי להמשיך הלאה ולהתגלגל, כי הן מייצאות ויש להן פורטפוליו מוצרים רחב. הצרה היא בחברות הקטנות, שמתבססות על ייצור של רכיב או מוצר ספציפי, ואין ספק שעבורן זאת הולכת להיות תקופה קריטית. הן יידרשו להרבה מאוד יצירתיות כדי לשרוד".
לאחר התוספת של 2.75 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, היקפו נאמד בכמעט 54 מיליארד שקל. מערכת הביטחון וצה"ל שוקדים על גיבוש תוכניות העבודה שלהם על בסיס התקציב החדש, אך גורמים שמקורבים להם מעריכים כי גם במסגרתן לא תהיה בשורה משמעותית לחברות הביטחוניות. כשעוצרים אימונים למערך המילואים, יורים פחות תחמושת. "יש לחברות הביטחוניות יותר מסיבה טובה אחת להיות בפאניקה", אמר באחרונה בשיחה עם "גלובס" בכיר שמקורב למערכת הביטחון, "נראה בחודשים הקרובים הרבה מאוד אנשים טובים בלי עבודה".
בכיר בחברה ביטחונית גדולה חושש שההתכווצות שצפויה לחברות שפעילות בענף תוביל לפגיעה עתידית ביכולות הצבא: "אנחנו נחזור אחורה בכמה שנים מבחינת יכולות. קיצוצים כאלה משמעותם מערכות טכנולוגיות, שאמורות לשמש את מערכת הביטחון בעוד שנים, שלא יהיו כי לא נפתח ולא נטפח. תוכניות גדולות שמבוססות על תשתיות, שלקח לנו שנים להקים, נמצאות עכשיו על שולחן הניתוחים. חותכים בצורה קרה ויבשה, והכל בנימוק שאין כסף. הבעיה היא לא רק בתקציב הביטחון שלנו: פשוט גם בשוקי היעד יש קיצוצים, ממשלות מעדיפות לקנות בתוך הבית וגם עסקות יצוא שעשינו בעבר עם שער דולר גבוה, נפגעות מאוד בגלל שער דולר נמוך כבר תקופה ארוכה".
פגיעה בצמיחה
תחזית שפרסמה היום התאחדות התעשיינים צופה פיטורים של 10,000 עובדים במשק בעקבות קיצוצים בהזמנות מהתעשיות הביטחוניות ומחברות קבלניות שמספקות להן שירותים. פיטורים אלה יבואו בעקבות סגירת פרויקטים שכבר יצאו לדרך; ביטול הזמנות קיימות גם במחיר של תשלום קנסות עליהן מצד מערכת הביטחון; ועצירה של רכש שוטף. התעשיינים אמרו עוד, כי הקיצוצים המתוכננים ברכש המקומי צפויים להוביל לאובדן תוצר של 11 מיליארד שקל בחמש שנים הבאות מהם כ-3 מיליארד שקל כבר ב-2014.
על-פי התחזית של ההתאחדות ושל בכירים בחברות הביטחוניות, כבר בשנה הקרובה אלפים רבים ימצאו עצמם בלי עבודה. מצב זה עשוי להחמיר מגמות קיימות שאיתן החברות הביטחוניות מתמודדות בשנים האחרונות בעולם, ובהן תחרות גוברת בשווקים, העדפה מצד לקוחות ליצור מקומי ואתה גם פגיעה קשה שצפויה ליצוא הביטחוני של ישראל: "הקיצוצים האלה לא מהווים פתרון ארוך טווח לבעיית התקציב, אלא להפך", אמר נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, צביקה אורן: "מצב זה יוביל לפגיעה קשה בצמיחת המשק, לירידה דרסטית בתוצר ולפיטורים המוניים".
מנתונים שמסרה התאחדות התעשיינים עולה, כי תקציב הרכש המקומי הממוצע לשנה של משרד הביטחון הוא כ-9.4 מיליארד שקל. 80% מתקציב זה מופנה ל-4 החברות הגדולות, שמשרשרות בין 30%-35% מההזמנות לקבלני משנה קטנים ובינוניים. בישראל כ-400 מפעלי שמעסיקים מעל 55 אלף איש, המתבססים בעיקר על הזמנות של משרד הביטחון.
