שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, הורה (21.11.13) בצורה חריגה לבחון את האפשרות לשחרר נאשם ברצח למעצר בית - בשל התמשכות משפטו.

סולטאן סועאד מואשם שרצח ביולי 2012 את בכר טבאח ופצע קשות אדם אחר. משפטו מתנהל בבית המשפט המחוזי בנצרת בפני סגן הנשיא אברהם אברהם והשופטים אסתר הלמן ובנימין ארבל. סועאד מצוי במעצר עד תום ההליכים מאז דצמבר 2012, והמדינה ביקשה בפעם השלישית להאריך את מעצרו בתשעה חודשים משום שהמשפט טרם הסתיים.

בהחלטתו מפרט רובינשטיין את העיכובים הרבים בניהול המשפט. חלקם נבעו מבקשות של הסניגורים, עוה"ד משה מרוז ודוד יפרח - אם לצורך לימוד חומר החקירה ואם בשל קיומם של דיונים מקבילים בבתי משפט אחרים. עיכוב נוסף נבע ממינוי התובעת, עו"ד טל ויסמן בן-שחר באוקטובר השנה לשופטת נוער במחוז הצפון, דבר שחייב את הפרקליטות להעביר את התיק - מיד לאחר היבחרה של ויסמן - לתובע אחר. עוד עיכובים נבעו מאילוצים של בית המשפט.

כתוצאה מכל העיכובים הללו, נשמע עד כה רק אחד מבין 52 עדי התביעה. רובינשטיין מציין במקביל, כי תסקיר שירות המבחן בעניינו של סועאד לא היה חיובי והמליץ שלא לשחררו למעצר בית. רובינשטיין ממשיך ואומר:

"שוב אומר בפעם-המי-יודע-כמה, כי תפקידו של בית משפט זה בתיקים לפי סעיף 62 לחוק המעצרים הוא בקרת ההליך, והבדיקה אם נעה נקודת האיזון בין חרות הנאשם למסוכנותו. אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי, והתלבטתי בענייננו מאוד נוכח כל האמור... בענייננו המדובר בהארכה שלישית, קרי, המשיב במעצר מזה 15 חודש, זמן רב. לטעמי, על בית המשפט המחוזי בכגון דא ליתן דעתו להנחיית המחוקק לעניין תשעת החודשים ולהעמיד את קידום המשפט בראש העדיפויות, ולשמוע את הראיות ברציפות... עוד ראוי למנוע, והדברים נאמרים מבלי לפגוע, כי הסנגורים בשל לוח צפוף בעבודתם יבקשו דחיות שבהן יישב הנאשם במעצר, ואחר כך יבוקש שחרור בשל המעצר".

לדברי רובינשטיין, לאחר התלבטות רבה הוא החליט להאריך את מעצרו של סועאד בשלושה חודשים, אך הורה במקביל לשירות המבחן לבחון חלופת מעצר "הדוקה ביותר" (70 ק"מ ממקום מגוריהם של סועאד וקורבנותיו, איזוק אלקטרוני, ביקורות של המשטרה ועוד), "כדי לעקור כל שמץ חשק מן המשיב להעז ולהפר". הוא מעיר, כי אינו בטוח שתימצא חלופה כזו, אך מורה לשירות המבחן לדווח בתוך חודש לבית המשפט המחוזי.

רובינשטיין מסכם: "אטעים שוב: עסקינן בעבירת רצח שרק במקרים נדירים תיתכן בה חלופה; אך משקצב המשפט הוא כפי שהוא, איני רואה מנוס מהחלטה זו, בתחושה לא טובה".