לאחר 21 שנות דיונים, קובע בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים מהן זכויותיהם של 98 איש שהועסקו בתפקידים טכניים שונים ברשות השידור החל משנות ה-70. על פסק דין זה ניתן לערער לבית הדין הארצי לעבודה, כך שייתכן שהסאגה טרם הגיעה לסיומה.

המחלוקת נגעה לצלמים, מקליטים, תאורנים ועורכי סרטים שהועסקו בידי הרשות - תחילה כפרילנסרים ולאחר מכן באמצעות חברות שהקימו ואשר התארגנו בגוף שנקרא "עובדי טלוויזיה וקולנוע מאוחדים" (עטק"ם). בשנת 1992 ביקשו התובעים מבית הדין לקבוע שהם למעשה עובדי הרשות ולפיכך זכאים לכל התנאים שניתנו לעובדיה. לאחר שורה ארוכה של הליכים, הן בבית הדין האיזורי והן בבית הדין הארצי, נקבע שהיו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, והמומחה דן ארז התבקש לקבוע אלו תשלומים פרטניים מגיעים לתובעים.

נשיאת בית הדין האיזורי, דיתה פרוז'ינין, אימצה (6.11.13) את חוות דעתו של ארז וחוות דעת אחרות שהוגשו לבית הדין. היא קבעה, כי הרשות תשלם לתובעים דמי הבראה, דמי ביגוד, הפרשות לקרן השתלמות, נסיעות והפרשות לקרן הדדית. מי שפוטרו יקבלו פיצויי פיטורים ופדיון חופשה, בתוספת ריבית והצמדה משנת 2004.

לעומת זאת, נדחו התביעות לפדיון ימי מחלה, החזרי הוצאות (טלפון, אגרת טלוויזיה וכדומה), שי לחג, כוננויות, החזרי הוצאות בגין רואה חשבון, דמי ביטוח לאומי ופיצוי בגין קיפוח בדרגה. הרשות תשלם לתובעים הוצאות בסך 200,000 שקל, ואלו מצידם ישלמו 250,000 שקל בגין מחצית משכרו של ארז. את התובעים ייצגו עוה"ד עו"ד יאיר עשהאל, חיה שפיגל ויובל אגמון, ואת הרשות - עוה"ד יאיר דוד והילי לויט-מאיר.