בפסק דין נדיר הורה ביהמ"ש העליון למרכז למחקר גרעיני (ממ"ג) בנחל שורק להשיב לעבודה איש תחזוקה שפוטר לאחר שהורשע במעשה מגונה. בג"ץ התערב בהחלטותיהם של בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב ובית הדין הארצי לעבודה, שאישרו את הפיטורים.

ניסן פונדקי הועסק בממ"ג כאיש משק משנת 1993. בשנת 2005 הוא הורשע במעשה מגונה, לאחר שנקבע שבשנת 2002 נישק קטינה בניגוד לרצונה ונדון לחמישה חודשי עבודות שירות. בעקבות זאת פוטר פונדקי. בתי הדין לעבודה קבעו, כי פיטוריו של פונדקי היה צעד בלתי מידתי, אך דחו את בקשתו לשוב לעבודה. בית הדין האיזורי הורה לממ"ג לפצות את פונדקי ב-80,000 שקל, ובית הדין הארצי הכפיל את הסכום.

פונדקי ערער על החלטת הארצי במסגרת עתירה לבג"ץ, אותה קיבלו השופטים דפנה ברק-ארז ואליקים רובינשטיין. לדברי ברק-ארז, הליך הפיטורים היה נגוע בפגם מהותי ביותר, שכן לפונדקי היה עבר משמעתי נקי מכל רבב, לעבירה בה הורשע לא הייתה כל זיקה לעבודתו בממ"ג, חלפו מספר שנים מאז ביצועה והיא לא במדרג החמור ביותר של עבירות המין.

עוד אומרת ברק-ארז, כי ממ"ג ונציבות שירות המדינה לא הצביעו על הליך מסודר במסגרתו הם מחליטים מתי לטפל בעובד במישור המשמעתי (קרי: העמדתו לדין משמעתי) ומתי במישור המינהלי (קרי: פיטוריו). "במבט צופה פני עתיד נוהל כזה הוא מחויב המציאות, כדי למנוע הישנותם של מקרים דומים הכרוכים בפגיעה לא מידתית בזכויות וכן בפגיעה בשוויון", מעירה ברק-ארז. היא קבעה, כי פונדקי יוחזר לעבודתו בתוך חודש והמדינה תוכל להעמידו לדין משמעתי, אם כי המליצה להימנע מכך.

רובינשטיין סבור גם הוא, שהמקרה לא הצדיק שפונדקי יאבד את מטה לחמו. המדובר בעובד בדרגה נמוכה בתפקיד זוטר למדי, שהחזרתו לעבודה לא תקרין על מעגל רחב של עובדים, ואשר כבר שילם את חובו לחברה, מוסיף רובינשטיין.

השופט ניל הנדל סבר בדעת מיעוט, כי המקרה אינו מצדיק התערבות נדירה בשיקוליהם של בתי הדין לעבודה. המדינה חויבה לשלם לפונדקי הוצאות בסך 15,000 שקל. את פונדקי ייצג עו"ד מנחם דר, ואת המדינה - עו"ד עינת לסרי.