קשיש שהעסיק עובדת סיעודית זרה יפצה אותה ב-300,000 שקל על אונס ועבירות מין אחרות. כך קבעה (1.12.13) שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע, יעל אנגלברג-שהם. פסק הדין מגלה, כי הביטוח הלאומי היה מודע במשך מספר שנים לתלונות של מטפלות נגד הקשיש, אך המשיך לממן את העסקתן בביתו.

העובדת, אזרחית מולדביה, עבדה אצל הקשיש בין אמצע דצמבר 2009 לאמצע ינואר 2010 במסגרת חברת כוח האדם משמרות. היא טענה שנאנסה על ידו ושנפלה קורבן לעבירות מין ולעבירות נוספות מצידו. הקשיש טען, כי מצבו הגופני כלל אינו מאפשר לו לבצע עבירות אלו, והאשים את העובדת בניסיון להוציא ממנו כספים בטענות שווא.

אנגלברג-שהם אומרת, כי היא נתנה אמון בעדותה של העובדת בעוד הקשיש היה בלתי אמין ונתפס בשקרים, כולל בנוגע למצבו הגופני, לאחר שהודה שרכש כדורי ויאגרה. בין היתר הסתמכה אנגלברג-שהם על הקלטות שביצעה העובדת, בהן היא נשמעת בוכה וצועקת מכאב. הקשיש אומנם טען שהקלטות מזויפות או שאינן מתעדות אותו, אך לאחר מכן הודה שייתכן שקולו הוא זה שנשמע בהן. אנגלברג-שהם גם דחתה את טענותיו נגד אמינותה של המתלוננת ונגד העובדה שנמנעה מחשיפת האירועים במשך זמן מה.

עוד ציינה אנגלברג-שהם, כי אין זו הפעם הראשונה בה עובדות זרות מתלוננות על הטרדה מינית מצידו של הנתבע. פסק הדין מעלה, כי הביטוח הלאומי - המממן את העסקת העובדות הסיעודיות עבור אותו קשיש - היה מודע כבר משנת 2007 לתלונות נגדו. בין היתר תועדה עדות, לפיה הקשיש אמר שהוא "יוציא מטפלת מביטוח לאומי ל-24 שעות שגם תעניק לו שירותי מין". במקרה אחר דיווחה חברת תיגבור לביטוח הלאומי, כי הקשיש דרש ממטפלת לצפות איתו בסרט פורנוגרפי.

בנוגע לגובה הפיצוי אומרת אנגלברג-שהם: "הנתבע ביצע בתובעת מעשים נפשעים של אינוס ומעשים מגונים בכפייה בתדירות כמעט בלתי נתפסת, תוך ניצול יחסי המרות שביניהם ואת עובדת היות התובעת עובדת זרה, מנותקת ומרוחקת ממשפחתה וחבריה". לפיכך נפסק לתובעת מלוא הסכום שתבעה - 300,000 שקל - תוך שבית הדין רומז, כי היה פוסק סכום גבוה יותר אילו היה נתבע כזה. הקשיש חויב גם בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל.

נציגי הציבור יאיר טבת ודב אבדור הצטרפו לפסק דינה של אנגלברג-שהם. את התובעת ייצג עו"ד נדב דלומי, ואת הנתבע - עו"ד דניאל ישראלי.