דובר החטיבה להתיישבות ציין כי הישיבה בבית אל תשתתף בעלות הבנייה של בית המדרש. אולם בתשובה לשאלה מה אחוז ההשתתפות של הישיבה בעלות הבנייה השיב כי "הישיבה תשתתף בעיקר בפיתוח ובריהוט בית המדרש". משמעות הדברים ברורה - עלות הבנייה תהיה ברובה המוחלט על חשבון המדינה.

עוד נמסר כי היתר הבנייה לעבודות הרחבת בית המדרש, שעליו מסתמכת ההסתדרות הציונית בהוצאת המכרז, התקבל מהוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה בית אל בישיבה מספר 2013006 [ישיבה שישית בשנת 2013, א.ו.] מיום 27 ביוני 2013. חתימתה של הוועדה מופיעה על המסמך. אותה ועדה מיוחדת היא הוועדה לתכנון ולבנייה בבית אל הכוללת את כל חברי המליאה. כך ניתן לראות גם בקובץ המצורף - העוסק בדיני התכנון והבנייה ביהודה ובשומרון ואשר מיועד ל"ועדת התכנון המיוחדת" (ועדה מקומית לתכנון ולבנייה). אומנם לא ברור אלו שמות של חותמים מופיעים על המסמך, אם בכלל, אולם דבר אחד ברור - הוועדה לתכנון ולבנייה בבית אל לא התכנסה בשנים האחרונות לאשר את תוכנית הבנייה של בית המדרש בבית אל. בוודאי שלא עשתה זאת ב-27 ביוני 2013.

תוכנית הבנייה של הרחבת בית המדרש בבית אל אומנם נדונה לפני שנים רבות בוועדה לתכנון ולבנייה ואף קיבלה אישור. אולם בשל מצוקה כספית לא נעשה דבר על-מנת לקדם את הבנייה. על-פי החוק, אישור בנייה שניתן על-ידי ועדה לתכנון ולבנייה שלא נעשה בו שימוש במשך שלוש שנים - דינו להיבטל. באופן הזה - נדרשים יזמי הבנייה לקיים הליך אישור מלא לבנייה - כולל הצגת התוכניות להתנגדויות ציבוריות וכולל הצבעה של כל חברי הוועדה.

אם כן, מי חתמו על המסמך בשם חברי הוועדה לתכנון ולבנייה על אישור בישיבה שלא התקיימה מעולם? החטיבה להתיישבות מסרה כי "העניין בטיפול ראש הרשות ומהנדס המועצה המקומית". ראש המועצה המקומית בבית אל בתקופה הרלוונטית היה משה רוזנבוים. הוא הוחלף בתפקיד על-ידי שי אלון, אולם לוח הזמנים של המכרז, שיצא בסוף נובמבר - כשבועיים לאחר שאלון נבחר לתפקידו - מעיד כי ידיו של אלון אינן נגועות במעשה. יחד עם רוזנבוים טיפל בזה מהנדס המועצה המקומית בבית אל, רוני גולדשמידט, המסיים בימים אלה את תפקידו.

רוזנבוים וגולדשמידט תפקדו בשנים האחרונות כוועדת רישוי הפועלת במקביל לוועדה לתכנון ולבנייה. אומנם קיימת אפשרות חוקית שכזו, אולם השימוש שנעשה בחותמת של הוועדה לתכנון ולבנייה - שלא על דעת חבריה, מעלה חשד לעבירות פליליות חמורות.

את תגובתו של רוזנבוים לא ניתן היה להשיג. המהנדס גולדשמידט טען בתגובה כי הענקת היתר בנייה אינה מחייבת התכנסות של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.

"היתר בנייה אינו מחייב התכנסות של הוועדה המקומית. יש מה שנקרא רשות רישוי וכך זה אושר. מי שחתום זה המהנדס וראש המועצה", ציין. אולם, כפי שצוין לעיל, מן החטיבה להתיישבות נמסר באופן רשמי ומפורש שהחתימה על המסמך היא של הוועדה לתכנון ולבנייה, שחברים בה ציינו בפני News1 שלא אישרו תוכנית שכזו בתאריך המדובר.

גורמים המקורבים לראש המועצה בבית אל, שי אלון, ציינו כי הוא אינו מעוניין לטפל בנושא וכי הוא אינו מתעסק בעניינים הקשורים בעבר. אולם מדובר, ללא ספק, בנושא שהמשמעויות הכספיות, הציבוריות והפליליות שלו קשורות באופן הדוק בהווה ובעתיד.


השאלות שנותרו פתוחות:

• האם קיים סיכום בכתב בין משרד ראש הממשלה לבין הנהלת הישיבה בבית אל? משרד ראש הממשלה אומנם טען בעבר, בתשובה לפנייה על-פי חוק חופש המידע, כי אין כל הסכם כתוב. אולם העברות כספים בהיקף גדול כל כך מן הקופה הציבורית לקופתה של עמותה פרטית, בייחוד כזאת שביצעה עבירות שהוכחו בבית המשפט, מחייבת תיעוד ואסמכתאות ברורות. אם לא קיים תיעוד שכזה - כיצד מתאפשרת העברת הכספים?

• מיהו הגורם במשרד ראש הממשלה שהורה לחטיבה להתיישבות להוציא את המכרז?

• מי הקבלן שזכה במכרז?

• מה מקור המימון של הבנייה?

• בכמה מקרים בעבר נעשה על-ידי רשות הרישוי - ראש המועצה והמהנדס - שימוש פסול בחותמת של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה?

• האם המשטרה תתנער ותתקדם בחקירה? בחקירתה עליה לבחון את הליך קבלת החלטות התכנון והבנייה במועצה המקומית בית אל בשנים האחרונות. בדיקה שכזו תעלה כי התקבלו החלטות מנוגדות לחוק המעלות חשדות לעבירות פליליות חמורות. המשטרה מודעת היטב לחשדות, אך גוררת רגליים בבדיקתה.