"כונס הנכסים הרשמי הוא לא סדרן עבודה של לשכת עורכי הדין. הוא עובד רק מול בתי המשפט, ותפקידו לסייע להם מזווית מבט ממלכתית, תוך הבאה בחשבון של האינטרסים של כל הנוגעים בדבר". כך אומר (יום ה', 26.12.13) הכנ"ר, פרופ' דוד האן, בכנס של ועד מחוז ת"א והמרכז של הלשכה בנושא חדלות פרעון. "העובדה שמשרדי הכונס הרשמי נגישים יותר מאשר בתי המשפט, וכך צריך להיות, אין פירושה שאפשר להפוך אותם לקרדום לחפור בו ולהתנהג בהם בצורה שכונתית".
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר
מיכל אגמון-גונן, סבורה שיש לפרש ביתר הרחבה את המושג "עניין אישי" לצורך פסילת נושים בהצבעות על הסדרים. "זו אינה פגיעה בזכות הקניין, כי כל מי שנכנס למשחק יודע את זה מראש", ציינה.
אגמון-גונן קראה לתת פרשנות רחבה מאוד לאיסור על היותו של המומחה מטעם בית המשפט מצוי בניגוד עניינים. לדעתה, יש לפסול אפילו מי שהיה בעבר מומחה בחברה הקשורה לחברה בה הוא מתמנה, וכדאי שיגדל מספרם של המומחים שממנה בית המשפט. "ודאי שזה צריך להיות מומחה ולא צריך למנות מי שאתמול גמר את הפקולטה. אבל מי שכבר דן באותה קבוצה, יש לו בראש כל מיני דברים", הסבירה אגמון-גונן.
שיקולים נוספים
עוד אמרה אגמון-גונן, כי יש להבדיל בין נושים גדולים ו"שחקנים חוזרים", כגון המשקיעים המוסדיים, לבין נושים קטנים שנקלעו לסיטואציה חד-פעמית. "התפקיד של הכנ"ר ובית המשפט הוא להיות פרואקטיביים בנוגע לנושים הקטנים והלא-חוזרים. הנושים הגדולים יכולים לדאוג לעצמם", הוסיפה.
"מפחדים להרים את האבנים שמתחתם העקרבים. הנושים הגדולים הם חוזרים, ואם תסבך אותם במקום אחד - תקבל אותם במקום אחר. הכנ"ר צריך לעשות את זה", טענה. אגמון-גונן התייחסה לטענתו של עו"ד רוני בר-ניר בדבר חוסר רצונם של המשקיעים המוסדיים לנהל חקירות, משום שהדבר יביא לתהיות מדוע העניקו אשראי נכבד בלא בטחונות מספיקים.
היועץ המשפטי של הכנ"ר, ד"ר איתי הס, הסכים עם אגמון-גונן. "היינו רוצים שיהיה לנו קאדר של פרשים בודדים, שלא מפחדים מאף אחד וחייבים אמון רק לבית המשפט. אבל המציאות יותר מורכבת", אמר. "מה שיעזור למצוא את אותם עורכי דין יהיה שההמלצה על מינוי בעלי התפקידים תהיה רק של הכנ"ר". עו"ד אייל רוזובסקי הביע את החשש, שנוהל כזה יצור פקק אצל הכנ"ר, אך הס אמר שלא תיווצר בעיה כזו.
לדעת אגמון-גונן, בית המשפט צריך להביא בחשבון גם שיקולים העלולים לפגוע בנושים, כגון המשך העסקת העובדים, אך יש להגדיר בחקיקה שיקולים כאלו ולעשות זאת בזהירות רבה. "אני לא חושבת שבית המשפט הוא המתאים לבדוק למי ייגרם יותר נזק - לנושים או לעובדים", אמרה והציעה שהמחוקק יקבע שהרגולטור המתאים יבדוק את ההשלכות של ההסדרים השונים. "אני לא בטוחה שצריך לתת לו זכות וטו, אבל חשוב שהוא יבדוק לפני בית המשפט".
אגמון-גונן הוסיפה, כי בית המשפט אינו חותמת גומי, אלא יש לו תפקיד חשוב של בדיקת ההסדר גם כדי למנוע סחטנות. "צריך לתת לנושים לעשות מה שהם רוצים, ובלבד שזה יהיה טוב לרוב הנושים", המשיכה.
