אהוד אולמרט ניסה להרחיק את עצמו משמואל דכנר, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם העובדה שהזמין אותו לשורה של אירועים. אולמרט גם תיאר את דכנר כקמצן - תיאור שלא יכול היה לתת אלמלא הכיר אותו מקרוב ואם לא שוחח איתו בענייני כספים. כך אומרת (יום א', 29.12.13) פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) בסיכומיה בנוגע לאולמרט ושולה זקן במשפט הולילנד.

זקן מצידה אישרה במשטרה, כי מעמדה היה דומיננטי וניתן היה לפנות אליה במקום לאולמרט. לעומת זאת, בעדותה בבית המשפט היא ניסתה להמעיט ככל הניתן במעמדה - אך אולמרט עצמו סתר זאת. המדינה מבקשת מבית המשפט לקבל את הודעותיה של זקן במשטרה ולהעדיף אותן על עדותה.

זקן הודתה פעמים רבות בעדותה ששגתה בכך שקיבלה מדכנר מתנות, אך היא לא הייתה מודה בכך אילו הקשר ביניהם היה חברי גרידא, טוענת הפרקליטות. אפילו אם בעקבות הקשר המושחת נוצרו קשרי ידידות, אין בכך כדי להקהות את חומרת מעשיה של זקן. ובכל מקרה, אם הידידות נוצרה במסגרת תפקידו של עובד הציבור - הנטייה היא לראות את המתת כשוחד.

עוד מבקשת הפרקליטות לדחות את ניסיונותיה של זקן לשוות אופי מעין-רומנטי ליחסיה עם דכנר. לדבריה, זוהי גירסה כבושה שאינה נתמכת בראיות. המדינה מצביעה על כך שהקשר בין השניים התרופף עד לניתוקו לאחר שזקן חדלה להיות עובדת מדינה - מה שמעיד על כל שהוא נבע רק ממעמדה זה.

על-פי הסיכומים, יש לדחות את גירסתו של אולמרט, לפיה סבר שהקשר בין זקן לדכנר הוא תקין, שכן הוא עצמו אמר שראה את דכנר כאדם שלילי שיש להיזהר מפניו. אולמרט לא שם קץ לקשר בין דכנר לזקן משום שקשר זה הועיל לו "משהחלו כספיו של דכנר לזרום, וכל מהות הקשר נעוצה באינטרסים ההדדיים של הנוגעים בדבר".


100,000 דולר לדירה


הפרקליטות עומדת באריכות על הקשר ההדוק בין זקן לאולמרט, ובין היתר מתייחסת לעובדה שדניאל אברהמס, מקורבו של אולמרט, מימן את הגנתה במשפטם של השניים בירושלים. "זקן הייתה ערה לקשר בין מימון הגנתה ובין אי שיתוף הפעולה מצידה הן בחקירת המשטרה בתיק בירושלים והן בסירובה להעיד במשפט", נאמר בסיכומים.

"היחסים הקרובים בין זקן לאולמרט, הם שהביאו להתנהלותה בעבר והם שהביאו להתנהלותה בתיק כאן, התנהלות הרוויה בגרסאות כבושות ובנסיונות חוזרים ונשנים לחמוק מדברים שמסרה בחקירת המשטרה, אשר יש בהם כדי להפליל את מקורבה, אולמרט", טוענת הפרקליטות. לאור זאת, מבקשת המדינה להעדיף גם כאן את דבריה המפלילים של זקן נגד אולמרט כפי שנאמרו במשטרה, על פני גרסאותיה הכבושות בבית המשפט.

בנוגע ל-100,000 דולר שנתן דכנר לזקן לרכישת דירתה בשכונת מלחה בשנת 1997 אומרת המדינה, כי יש להגיע למסקנה שאולמרט ידע על מתת זה. בין היתר מבקשת המדינה להסתמך על מעורבותו של אולמרט בלבטיה של זקן לגבי הדירה ובכך שהוא ושותפיו סייעו לה כספית ברכישת הדירה הקודמת.


אישור מהיר והעברת מסמכים


בפרק העוסק בתמורות הנטענות שנתנו אולמרט וזקן לדכנר וליזמי הולילנד, עוסקת המדינה בשורה של נושאים. בין השאר נטען, כי אולמרט סייע להעביר במהירות את תב"ע ג' של הפרויקט ומנע דיון בוועדה המקומית במאות ההתנגדויות שהוגשו לה. עוד נאמר, כי זקן העבירה לדכנר מסמכים פנימיים של העירייה שנגעו לפרויקט, והוכח שלא ייתכן שעשתה זאת ללא אישורו של אולמרט.

פרק נפרד דן בהיטל ההשבחה שנקבע לפרויקט, בסך 20 מיליון דולר - הסכום שלדברי דכנר היו היזמים מוכנים לשלם. הפרקליטות סוקרת את הליך הטיפול בהיטל ואת העברת ההכרעה בו מידי סמנכ"ל העירייה, איתן מאיר, לידי מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, אודי ניסן.

לשיטת המדינה, אולמרט ידע היטב על הנעשה, גם משום שמדובר היה בהיטל השבחה גבוה במיוחד וגם משום שמצבה הכספי של העירייה באותה עת היה בכי רע. בין היתר הוכח, כי אולמרט כתב הערות על גב טיוטת ההסכם עם היזמים, וההסכם נחתם במעמד חגיגי בלשכתו. לבסוף טוענת המדינה, כי בשל קשריו המושחתים עם דכנר, התעלם אולמרט מכך שהשליטה בפרויקט נמכרה שלושה חודשים בלבד לאחר חתימת ההסכם - מהלך שאמור היה להגדיל במידה רבה את ההיטל, אלמלא היה מוסתר מהעירייה.