"לא נאפשר מבני מגורים בשטחי מרעה"

ועדת הכלכלה של הכנסת החלה (יום ג', 31.12.13) להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית להסדרת הרעייה בשטחי ציבור, שנועדה להסדיר את השימוש בשטחי מרעה לצורך שמירה על מקרקעי הציבור, השטחים הפתוחים והיערות.

סגנית מנהל הרשות לתכנון במשרד החקלאות, תניב רופא, אמרה כי בישראל ישנם כשני מיליון דונם של שטחי מרעה, והסבירה כי הצעת החוק נועדה לטפל בהקצאה שוויונית של השטחים ובהסמכת מפקחים לאכיפת החוק. לדבריה, ההצעה נועדה לשמור על שטחי המרעה והריאות הירוקות, למנוע הקצאת שטחים בצורה שרירותית ולהגביר את האכיפה, כדי להתמודד עם תופעות של פלישות לשטחים, הפרת החוק ורעייה ללא היתר.

ח"כ רוברט אילטוב (הליכוד ביתנו) הזכיר כי ההצעה כבר נדונה בוועדה בכנסת הקודמת, ואמר כי היו הסכמות לפתרון סוגיית המגורים של מגדלי הבקר בשטחי המרעה. מנכ"ל החטיבה להתיישבות, ירון בן-עזרא, ציין כי ההסכמות נועדו לאפשר למגדלי עדרי הבקר מגורים בשטח הגידול, אולם הדבר לא קורה בשטח. נציג משרד המשפטים, יותם זעירא, טען מנגד כי כרגע אין פתרון לסוגיה. לדבריו, הדבר עלול לפגוע בשיקול הדעת של מוסדות התכנון ולאפשר הקצאת קרקעות באופן לא-שוויוני וללא מכרז. נציגת הלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה, טל זסק, אמרה כי במשרד להגנת הסביבה לא מכירים את ההסכמות עליהן דובר, וכי אם ההסכמות עוקפות את ועדות התכנון המשרד מתנגד להן.

מנכ"ל ארגון מגדלי הבקר, חיים דיין, הזכיר כי ההצעה החלה כהצעת חוק פרטית של ח"כ אורי אריאל וח"כ לשעבר שי חרמש, שקיימו הידברות עם המגדלים. לדבריו, השניים הסכימו להעביר את הטיפול בהכנת ההצעה למשרד החקלאות, אולם נציגי משרד החקלאות לא שיתפו את המגדלים בדיונים המקדימים. הוא הוסיף כי בזמן שחלף, מגדלי הבקר נפגעו ומצבם בשפל, כאשר בעוד מחיר הבקר ירד מחיר הבשר לצרכן דווקא עלה.