החלקה בה ייקבר (יום ב', 13.1.14) ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, הוכשרה רק בדיעבד לצורכי קבורה - שש שנים לאחר שנקברה במקום רעייתו לילי. כך עולה מבדיקת News1, אשר גם העלתה ששאלות רבות נותרו ללא מענה.

לילי שרון קבורה בראש "גבעת הכלניות", הצופה אל חוות השקמים, בשטח שאיננו בית קברות. פקודת בריאות העם קובעת, כי ניתן לקבור מתים רק בשטח שהוכרז ככזה בידי משרד הבריאות. כמו-כן, יש צורך באישורים לפי חוקי התכנון והבנייה, בשל המגבלות החלות על שימוש בכל קרקע לפי התוכניות הרלוונטיות.

בשנת 2005 עתר פעיל הימין נעם פדרמן לבג"ץ, בבקשה להעמיד לדין את אריאל שרון על קבורתה של רעייתו במקום שלא הוכרז כבית קברות. השופטים אשר גרוניס, אילה פרוקצ'יה וסלים ג'ובראן דחו את העתירה, בעיקר בשל התיישנות. עוד צוין, כי אומנם המקום לא הוכרז כחוק, אך משפחת שרון קיבלה רישיון ממשרד הבריאות לקבור בו את לילי המנוחה. למעשה אמר בג"ץ, כי שרון קיבל היתר לפעול בניגוד לחוק - אך לא דן בשאלה האם ניתן להעניק היתר שכזה.

משרד הבריאות מסר בתגובה לפניית News1, כי בשנת 2006 שונה ייעוד הקרקע וניתן להשתמש בגבעת הכלניות לקבורה. גם ראש המועצה האיזורית שער הנגב, אלון שוסטר, אמר שבדק את הנושא ומהנדס המועצה הבטיח לו שהקבורה במקום היא חוקית. אולם, שורה של שאלות שהפנה News1 לשוסטר נותרו ללא מענה:

• כיצד בוצע שינוי הייעוד? האם נוהל הליך של התנגדויות כמצוות החוק?

• לדברי שוסטר, השטח יועד במקורו לשמש כיער. מדוע החליטה המועצה להפקיע אותו משימוש ציבורי לשימוש פרטי?

• האם משפחת שרון רכשה את השטח? אם כן - האם נערך מכרז? אם ניתן פטור ממכרז - מדוע? אם לא היה מכרז - האם משמעות הדבר היא שכל אדם יכול לדרוש להשתמש בגבעת הכלניות לצורכי קבורה?

גם העובדה שניתן הכשר בדיעבד לשימוש בלתי חוקי בקרקע היא בלתי ראויה. ההכשר ניתן כאמור שש שנים לאחר שמשפחת שרון קבעה עובדות בשטח ורק לאחר עתירה לבג"ץ. עם זאת ברור שבנסיבות העניין לא הייתה ברירה אחרת, שהרי לא ייתכן לחלל את כבוד המת ולהעביר את קברה של לילי שרון ממקומו.