לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית בהיקף מוערך של כ-200 מיליון שקלים נגד חברות הביטוח הפניקס, אי.די.אי ו-ש. שלמה, בטענה לחיוב יתר במסגרת ביטוח רכב מקיף.

לטענת התובעים - כרמית אברהם, יוני שילוני וסיון נתנאלה דקל - חברות הביטוח מוכרות ביטוחים לפי שווי רכב גבוה משווי הרכב בפועל כפי שהוא משוקלל על ידן בעת מקרה ביטוח, קרי אובדן גמור של הרכב, וזאת במצבים שונים וביניהם כאשר הרכב נרכש על-ידי המבוטח מחברת השכרה או מחברת ליסינג.

בתביעה נאמר כי תוצאת תחשיב שווי זה היא גבייה ביתר של פרמיות יקרות יותר, בשל חישוב שווי לא רלוונטי ולא רלטיבי לערך הביטוח, והתעשרות שלא כדין של חברות הביטוח על גבם של המבוטחים בסכום המוערך במיליוני שקלים רבים.

לדברי התובעים, הנזק הנגרם למבוטחים הינו בעצם התשלום ביתר בגין הפרמיה ולא בעצם הביטוח בחסר. בתביעה נטען כי הנזק נגרם כבר בשלב חישוב השווי לצורך הביטוח וגביית הפרמיה לתשלום לפי שווי זה, כאשר במקרה של אירוע ביטוחי מסוג אובדן גמור או אובדן גמור להלכה, משולם סכום נמוך בהרבה.

התובעים טוענים כי הנתבעות ביודעין גובות סך גבוה יותר מהמבוטחים מאשר יש לשלם בגין הביטוח ובכך מתעשרות שלא כדין. לדברי התובעים, חברות הביטוח גובות מבעלי פוליסות ביטוח מקיף לרכב סכומים ביתר הנובעים כתוצאה מחישוב ערך רכב גבוה יותר, וזאת למרות שהן יודעות מראש כי בקרות מקרה ביטוח יופחת ערך הרכב בגין "משתנים מיוחדים" או "מרכיבים מיוחדים" באופן בו "ערכו האמיתי" של הרכב המבוטח נמוך משמעותית. כדי לתקן עוול זה, מציינים התובעים, מוגשת תביעה זו.

התובעים מציינים כי מדובר ברכבים שנרכשו מחברות השכרה ומחברות הליסינג המבוטחים בביטוח מקיף אצל הנתבעות, אולם תביעה זו רלוונטית גם במקרים אחרים בהם מופחת שווי הרכב בגין "משתנים מיוחדים" הנקבעים על-ידי חברות הביטוח.

בתביעה נאמר, כי לשיטת חברות הביטוח, בעת מקרה ביטוחי של אובדן גמור של רכב שנרכש מחברות ההשכרה והליסינג, יופחתו בעת חישוב תגמולי הביטוח בין 10% ל-20% מערך הרכב הבסיסי, כלומר הפיצוי יהיה לפי ערך הרכב "האמיתי" לשיטתן של חברות הביטוח.

למרות זאת, חברות הביטוח קובעות וגובות את דמי הפוליסה, קרי את הפרמיה, בהתאם לשווי הרכב המחושב כאילו נרכש מאדם פרטי, כלומר בהתעלמות מהיות הרכב רכב שכור לשעבר.

התובעים טוענים כי חברות הביטוח מציינות בפוליסות הביטוח כי בקרות מקרה ביטוחי של אובדן גמור, יפחיתו שיעור מסוים משווי הרכב בשל היותו מושכר בעבר, ותחת עלה תאנה של גילוי חלקי זה מסתתר הגזל כאשר הן גובות פרמיה לפי שווי רגיל אך משלמות לפי שווי מופחת.

לדברי התובעים, באמצעות עו"ד יצחק אבירם, חרף הגילוי האמור אין למבוטח האופציה שלא לבטח את הרכב בצורה זו, דהיינו מדובר בכפיית ביטוח לאור חוסר היכולת של המבוטח להימנע מהסכמה לתנאי האמור.

לדברי התובעים, חברות הביטוח כופות על בעלי הפוליסות הסדר לפיו הם משלמים לפי שווי רכב גבוה ובתמורה מקבלים בקרות מקרה ביטוחי לפי שווי רכב נמוך. בתביעה נאמר כי למבוטחים אין אפשרות להימנע מגבייה זו ולפנות לחברה אחרת, שכן דרך פעולה זו הינה נחלת כלל חברות הביטוח כאילו היו קרטל, ועל כן מתבקש בית המשפט להורות לנתבעות להפסיק גבייה זו לאלתר ולהשיב למבוטחים את הסכומים שנגבו ביתר.