לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית כנגד אלרוב בטענה לגביית יתר של דמי ניהול מדיירי המרכז המסחרי ממילא בירושלים. התביעה הוגשה על-ידי חברת וויספרס לאנז'רה בבעלות אמיל מימרן העוסקת במכירת בגדי הלבשה תחתונה בחנות הנמצאת בטיילת בפרויקט ממילא.

לטענתה, אלרוב בעלת הפרויקט, מטילה על מפעילי העסקים בפרויקט באופן מכוון ומגמתי עלויות ניהול כבדות בהרבה מאלו המשקפות את העלויות שהיה עליהן לשאת בהן, זאת כאשר חברת אלרוב אזור מסחרי ממילא (1993)הרשומה כבעלת המרכז המסחרי מתחמקת מתשלום חלקה הנכון דמי הניהול.

לטענת התובעת חברת ממילא רובע אלרוב ניהול שהינה חברת הניהול של הפרויקט אינה גובה דמי ניהול ו\או אינה גובה דמי ניהול ראויים מהחברה האם אלרוב אזור מסחרי ממילא בגין השטחים הניכרים במרכז המסחרי שבבעלותה ואשר אינם מושכרים ו\או מושכרים על ידה לגופים המקבלים ממנה הסדרי תשלום דמי ניהול, על-ידי תשלום דמי ניהול מופחתים או הפטר מתשלום דמי ניהול.

כל זאת, לדברי התובעת, באופן המטיל עלויות תשלום דמי ניהול בלתי צודקות, מנוגדות להסכם ולדין, על אותם מפעילי חנויות ועסקים בפרויקט.

לטענת התובעת, מדיניות זו של איפה ואיפה מצדה של אלרוב גורמת להעמסת אותם דמי ניהול על יתר הדיירים, וזאת בהיקפים של עשרות רבות של אחוזים מאלו שהיה עליהם לשלם לו פעלה אלרוב ללא ניגוד עניינים ובדרך מסחרית הוגנת ומקובלת.

התובעת סבורה כי אין לתת תוקף לאותו חלק בתנאי ההסכם הקובע כי שטחי מושכרים שאינם מושכרים בפועל ושטחי החניון לא יבואו בחישוב החלק היחסי שעל שוכרי החנויות ובעלי העסקים האחרים לשלם כדמי ניהול. כך בכל הנוגע לחניון ששטחו כ-25,000 מ"ר מתחת לקומת הרחוב של הפרויקט הזוכה לפטור מתשלום דמי ניהול ובשל כך מעמיס עלויות ניהול כבדות יותר על דיירי הפרויקט.

לדברי התובעת, באמצעות עוה"ד עודד שטייף ותום שפיגלנד, במהלך החודשים האחרונים היא פנתה אל הנתבעות על-מנת שתפסקנה לעשות איפה ואיפה בין השוכרים השונים, אך פניה הושבו ריקם.

לטענת התובעת, הוראות ההסכם המאפשרות לנתבעות לגבות דמי ניהול מופחתים משוכרים שונים הינם תנאים מקפחים בחוזה אחיד שיש להורות על בטלותם. אשר על כן מתבקש בית המשפט לקבוע כי כל הפטר ו\או הנחה שמתיימרת אלרוב לתת לשוכר כלשהו מתשלום דמי הניהול הינו בטל ופסול.

התובעת מבקשת לייצג את כלל שוכרי היחידות בפרויקט ממילא שחויבו בעלויות ניהול ביתר. בנוסף לסעד הכספי המוערך בכ-41 מיליון שקלים מתבקש בית המשפט לחייב את אלרוב לשנות את שיטת גביית דמי הניהול כך שתתנהל בצורה שוויונית בה אף שוכר אינו מקופח.