עשרות מקומות בילוי בת"א יזדהו עם המסתננים

חברי הכנסת תמר זנדברג, דב חנין, איתן כבל ועדי קול פנו ליושב-ראש הכנסת יולי יואל אדלשטיין פנו בבקשה לבטל דיון שנקבע ליום שני הקרוב בוועדת הפנים וכותרתו "מימון ארגוני הסיוע למסתננים".

לדבריהם, חלק מהדיון הוא מתקפה נגד ארגוני סיוע לפליטים וארגוני זכויות אדם על חלקם בתמיכה בהתארגנות ובמחאה הלגיטימית של מבקשי המקלט, אולם אם יש מחלוקת על מידת החוקיות או הלגיטימיות של פעילות הארגונים, יכול כל אזרח לפנות למשטרה ולבקש חקירה פלילית. הפונים מציינים כי אם היה מקום לכזה דיון, הרי שמקומו בוועדת החוקה העוסקת בדיני עמותות. נכון למועד פרסום הידיעה, דיון זה עדיין מצוי על-סדר יומה של הוועדה.

במכתב ששלחו, כתבו ארבעת הח"כים כי "כינוס הדיון כאמור מעלה חשש כבד כי מטרתו היא לשמש בית דין שדה לארגונים חוקיים ולגיטימיים תוך שרבוב נושאים אחרים המתגלגלים בימים אלה במסדרונות הכנסת שאין להם כל קשר לנושא הנדון, כגון ניסיונות להגביל ולהצר את צעדיהן של עמותות תוך פגיעה בחופש הביטוי ובדמוקרטיה הישראלית". הם הביעו חששם שוועדת הפנים תשמש זירה לחיסול חשבונות פוליטיים תוך חריגה מסמכות הוועדה ומתן במה להסתה ורדיפה במסווה של דיון פרלמנטרי וכי הדבר יוביל ל"אפקט מצנן" על הפעילות הדמוקרטית של אותם ארגונים.

הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים של הכנסת, דנה (יום ד', 15.1.14) במדיניות רשות ההגירה כלפי מבקשי המקלט והשלכות המדיניות על המגזר העסקי. יושב-ראש הוועדה ח"כ מיכל רוזין אמרה כי אין חלל, ואת המחסור בעובדים שובתים מאפריקה ממלאים שוהים שלא-כחוק מהרשות הפלשתינית. רוזין אמרה ש המחסור בעובדים פוגע בעסקים הקטנים, וקראה לממשלה לזרז את הטיפול בבקשות המקלט, ולהעניק תנאים ראויים לשוהים במתקן חולות.

נציגי המהגרים שהופיעו בוועדה הלינו על כך שמשרדי רשות ההגירה פתוחים בפניהם פעמיים בשבוע רק למשך שעתיים וחצי, לעומת המשרד שמטפל בשיבה של מבקשי מקלט מרצון ופועל 24 שעות ביממה. עוד טענו כי הטיפול ניתן לעשרות פונים ביום, בעוד הביקוש עומד על 1,600 איש ליום. הנציגים הלינו על מעצר גברים ראשי משפחה, למרות ההחלטה לא לעצור בעלי משפחות, על-מנת שלא להותיר אישה וילדים ללא מפרנס. ח"כ שמעון סולומון (יש עתיד) קרא לממשלה לקבוע מדיניות הגירה.

נציג רשות האוכלוסין וההגירה יוסי אדלשטיין אמר כי מדי יום מוגשות כ-50 בקשות למקלט וציין: "הנחתי את אנשי משרדי לתת עדיפות בטיפול בבקשות מקלט של מסתננים מסודן ומאריתריאה". עוד אמר אדלשטיין כי משרדו פתח שש לשכות ייעודיות לקבלת בקשות למקלט - שלוש בגוש-דן, ואחת בחיפה, בבאר שבע ובאילת. הוא דחה את הטענות על מעצר ראשי משפחה. לדבריו, יש הוראה ברורה לשחרר כל אדם שנעצר ומוכיח כי הוא שוהה בארץ עם בני משפחתו. אדלשטיין אמר כי משרדו שולח זימונים למסתננים ותיקים להתייצב במתקן חולות מתוך כוונה למלא את המתקן ב-3,300 איש.

נציגת ארגוני הסיוע לעובדים הזרים טענה בדיון כי מנהיגי השביתה הופרדו והועברו ממתקן סהרונים, לבית כלא פלילי. לדבריה, בסהרונים נותרו רק 100 מסתננים ששובתים רעב. נציגי המסעדנים והמלונאים בקשו להתיר למסתננים לעבוד. לדבריהם, אין תחליף לעובדות מסודן ומאריתריאה.

מכון כת"ר לכלכלה על-פי התורה הוציא נייר עמדה ממנו עולה כי כדי לצמצם את נזקי השביתה רשאי המעסיק לפטר נתינים זרים המועסקים אצלו. הסיבה לכך היא שמדובר בשביתה ממניעים שאינם קשורים כלל למערכת יחסי העבודה עם המעסיק אלא ליחס המדינה כלפיהם.


מנסח חוות הדעת, הרב שלמה אישון, ציין כי אינו מתייחס למסתנן שאסור להעסיקו על-פי חוק, שכן עליו לפטרו מיד. עוד קבע כי אם מדובר בעבודה שלא ניתן לדחותה, או בעובדים קבועים, ושכר העובדים האחרים גבוה יותר, רשאי המעסיק לקזז את תוספת השכר משכר שהוא חייב לעובדים הזרים השובתים, או מכל סכום כספי אחר השייך לעובדים אלו הנמצא ברשותו. לדבריו, אם ניזוק המעסיק כתוצאה מהשביתה, הוא רשאי לקזז את הפסדיו כאמור, אך אינו רשאי לתבוע את עובדיו לשלם על כך מכיסם.