העיתון מעריב הגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה המחייב אותו להשיב את העיתונאי חגי מטר לעבודה ולשלם לו פיצוי של 100,000 שקלים.
לדברי מעריב בית הדין האזורי התעלם מכך שמקום עבודתו של מטר קרי המקומון זמן תל אביב בו הועסק נסגר יחד עם יתר המקומונים ברשת המקומונים של מעריב, וכי תפקידו הקודם למעשה אינו קיים עוד בעיתון, ועל כן משלא נמצא לו מקום הוא פוטר בהליך כדין.
מעריב מדגיש כי הוא אינו יכול למלא אחר הוראתו של בית הדין האזורי להשיב את מטר לעבודה, שכן מקום עבודתו אינו קיים עוד ולא נמצא לו כל מקום או תפקיד חלופיים. לטענת מעריב בית הדין התעלם מההלכה הפסוקה לפיה אכיפת יחסי עבודה כאשר מדובר באכיפת חוזה לשירות אישי, איננה דרך המלך, וכי יש להעדיף בדרך כלל פיצוי כספי על פני השבה לעבודה.
לדברי מעריב משמעות פסק הדין האוכף עליו את העסקתו של חגי מטר הינה שעליו לשלם לו שכר בטלה למשך תקופה בלתי קצובה- מבלי שיש לעיתון תפקיד אותו הוא יכול לאייש. מעריב סבור כי בנסיבות המקרה הנדון היה על בית הדין להעדיף פסיקת פיצויים לחגי מטר ולהימנע מלאכוף עליו להעסיקו.
מעריב טוען כי עיתונאי מהווה שופר לעיתונות והוא חלק מחלון הראווה של העיתון, וכאשר העיתון מצמצם את מספר עובדיו באופן דראסטי, הוא זכאי להחליט כי מי שביצע, מבצע ויבצע מעשים בלתי חוקיים כנגד המדינה, ומי שפועל בגלוי ובמוצהר כנגד הלגיטימיות של המדינה וכנגד עצם קיומה, לא יכתוב בשורות העיתון.
בנוסף נאמר בערעור כי בית הדין האזורי התעלם מכך שזכות הקניין של המעסיק- מאפשרת לעיתון להחליט מי יעבוד עבורו ומי יכתוב עבורו, ובמקרה הנדון העיתון סבור כי מעשיו של מטר אינם ראויים ואינם לגיטימיים.
מעריב מדגיש כי הוא נמצא בבעלות פרטית וככזה זכותו להוביל קו ערכי מסוים אשר למעט במקרי קיצון (בטחון המדינה, קריאה להסתה וכדו') לא תותר בו התערבות חיצונית.
לדברי מעריב לא יעלה על הדעת כי בית הדין יכפה העסקת עיתונאי שאינו מתאים לאותו קו ערכי, וכי כשם שאין התערבות חיצונית בתכנה של כתבה כזו או אחרת, כך לא יכול להיות אכיפה של העסקת עיתונאי שהתנהגותו מנוגדת ושונה בתכלית השינוי מהקו הערכי של העיתון.
בערעור שהוגש באמצעות עוה"ד
יעל דולב וגיא גרשון נטען עוד כי הקו של מעריב הינו קו ציוני, ואילו התנהגותו של מטר כדוגמת השתתפות בהפגנות אלימות וקריאתו להטלת חרם על מדינת ישראל, אינן עולות בשום צורה ואופן עם הקו הציוני של העיתון.
מעריב מדגיש כי פיטוריו של מטר לא נעשו על-רקע פעילותו בהתארגנות העובדים. בהתייחסו לחיובו בתשלום פיצויים למטר מדגיש מעריב את מצבו הכלכלי הקשה ומציין כי העיתון נמצא במלחמת הישרדות על עתידו הכלכלי.
לדברי מעריב בית הדין טעה בהימנעותו מלהידרש לטענתו בדבר מצבו הכלכלי כעילה לפיטוריו של מטר, וכי השימוע שנערך למטר היה טקסי וריק מתוכן, וכי כל הטענות שהופנו כלפי מטר בנוגע למעשיו הפסולים התגלו כסיסמאות נבובות.
לסיכום נאמר בערעור כי אף לו הכריע בית הדין האזורי כי נפל פסול בשיקולי מעריב לפטר את חגי מטר בשל מעשיו הפסולים, הרי שדי היה בנושא הצמצומים וההבראה לבדו על-מנת להביא לפיטוריו של מטר.