ישראל תתמוך בהסדר אירני, רק בהסדר שיתמוך בפירוק מוחלט של תשתיות הגרעין להשגת גרעין צבאי. כך אמר (יום ג', 28.01.14) ראש הממשלה
בנימין נתניהו. בכינוס הבינלאומי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, ציין נתניהו שלושה אתגרים העומדים בפני מדינת ישראל: אירן, התהליך המדיני עם הפלשתינים והכלכלה הגלובלית.
בהתייחסו למשא-ומתן עם הפלשתינים, אמר ראש-הממשלה כי ישנם שני דברים יסודיים - ההכרה במדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי וההסתה. נתניהו לא הגיב על דבריו של יו"ר הבית היהודי
נפתלי בנט, ששב ודחה את הרעיון להשאיר
מתנחלים בריבונות פלשתינית ואמר כי זו פניית פרסה של הציונות וכי אם זה יקרה הפלשתינים יהרגו את מי שיישאר בריבונותם.
לדברי נתניהו, בקרוב נדע אם אפשר להמשיך את המשא-ומתן עם הפלשתינים. הוא הזכיר את נאום בר-אילן והדגיש כי האמריקנים יכולים להציג מסמך עמדות משלהם אך ישראל אינה חייבת לקבל אותו. "העמידה בנושא הכרה במדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי נמשכת משום שזהו שורש הסכסוך. הסכסוך אינו על השטחים או ההתנחלויות או מדינה פלשתינית. הסכסוך הזה נמשך מסיבה אחת - ההתנגדות העיקשת להכרה במדינה יהודית; להכיר בכך שבארץ הזאת קיימים שני עמים. כאשר מדברים על הסדר אנחנו מתבקשים על-ידי העולם להכיר במדינת לאום פלשתינית, והם לא אמורים להכיר במדינת לאום יהודית? הפתרון הוא שתי מדינות לאום והכרה הדדית ביניהן.
"ההסתה ואי-ההשלמה במדינת ישראל נמשכות ברשות ובעזה. אנחנו רואים את זה בחינוך, בבתי הספר ובתקשורת הפלשתינית. בצד הדרישה של הכרה במדינה היהודית, איננו יכולים להבטיח שההכרה הזו תכה שורש בחברה הפלשתינית שעוברת את ההסתה הזו, ולכן נדרשים סידורי ביטחון איתנים. נוכחות של צה"ל לאורך נהר הירדן וסידורי ביטחון שמושתתים על צה"ל וזרועות הביטחון של ישראל".
לפי ראש-הממשלה, ישראל אינה צריכה להסכים לכל דבר שהאמריקנים יציגו, ובנוסף, הנוסחה להסדר שלום הוא מדינה פלשתינית שמכירה במדינה יהודית: "איננו רוצים לספח את הפלשתינים כאזרחי ישראל ואיננו רוצים לשלוט בהם, המדינה הפלשתינית צריכה להיות מפורזת, הכוונה היא שסממנים מסוימים של ריבונות יהיו מוגבלים. זה המזרח התיכון האמיתי והמסגרת המפוקחת להסדר. אנחנו רוצים את ההסדר וגם האמריקנים, אבל לא ידוע האם ההנהגה הפלשתינית תהיה מוכנה לעשות את הוויתורים כדי להגיע להסדר שיחזיק מעמד ויעניק דו-קיום וביטחון".
למרות המחלוקות באירן
לדברי נתניהו, באירן יש מחלוקות פנימיות, אך יש הסכמה בדבר חתירה לנשק גרעיני ומחיקת ישראל. בנוסף, התייחס ראש-הממשלה להקלה שבוצעה בעיצומים על אירן: "כתוצאה מהלחץ של מדיניות הסנקציות, אירן קידמה את תוכנית הגרעין וקיבלה יותר ויותר סנקציות. אירן עדיין משפרת את יכולת הגרעין והם יכולים להגיע לאורניום מועשר ברמה של 90%. ההסכם בז'נבה הוא הסכם רע. ההערכה היא שזה הרחיק את אירן שישה שבועות מהמקום שעמדה קודם. מדינה לא משקיעה כמעט 200 מיליארד דולר לגרעין למטרת שלום כאשר היא מלאה באנרגיה".
בנוסף, אמר ראש-הממשלה כי האיום האירני הוא גם איום קונבנציונלי, בהתייחסו ליכולת השיגור הרקטי האירני, והקשר בין אירן למשא-ומתן עם הפלשתינים, אמר: "שתי מטרות שיש להשיג - שלא תהיה מדינה דו לאומית, ולא תקום מדינה בחסות אירן שתבצע ירי רקטי על ישראל".
הכלכלה הגלובלית
נתניהו אמר כי ישנה טלטלה אזורית ועולמית בתחום הכלכלה, אבל יש כאן גם הזדמנות גדולה לישראל. "התוצרת הטכנולוגית שלנו היא גדולה. הדבר נותן לנו אפשרות להגיע להרבה שווקים, שהיה לנו קשה מאוד להגיע אלמלא הגלובליזציה והטכנולוגיה, בעיקר האינטרנט. העובדה שהכלכלה נעשית גלובלית ויש כלכלת אינטרנט, יש לחברות הישראליות הזדמנות עצומה. היתרון שלנו בתחום הזה נובע מסיבות מיוחדות שיצרו כאן גביש של יכולות טכנולוגיות כבירות שאנחנו חייבים להמשיך לטפח אותן. קודם כל זה הצורך הצבאי, האוניברסיטאות שלנו, מכוני המחקר, התרבות שלנו של שאילת שאלות. בנוסף, המקום הקטן שבו אנחנו נמצאים – כולם מכירים את כולם, מתחרים אחד בשני. הדבר נותן לנו הזדמנות לשנות את פניה של מדינת ישראל בעיני העולם וליצור בריתות. כל מדינה בעולם זקוקה לבריתות, ואלו לא רק הבריתות המדיניות, אלא היחסים שלנו עם המעצמות החדשות שעולות ברמה העולמית".
בסיום דבריו התייחס נתניהו לצה"ל ולאנשי הקבע. ראש-הממשלה דחה את הביקורת על אנשי הקבע ואמר: "צבא הקבע סופג לאחרונה התקפות חסרות אחריות, צה"ל הוא הגורם שמבטיח את קיומנו וראוי לבטא את הערכתנו. כדי לקיים את צבא הקבע, להשיג את המטרות של הרחקת האיומים והשגת שלום בטוח, צריך צבא חזק מאוד. אני לא רואה זמן שבו ישראל לא תצטרך להיות בלי צבא חזק. הדבר דורש הרבה כסף שיגיע עם פיתוח הכלכלה הגלובלית".