"התנהלות הזויה", כך מגדיר (יום ג', 4.2.14) יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), את אופן גביית אגרת רשות השידור. סלומינסקי ושאר חברי הוועדה הביעו זעם רב על חוסר המוכנות של נציגי הרשות שהגיעו לדיון ועל הגמגום של סמנכ"ל הגבייה, נוכח ממצאים חמורים על התנהלות לא ראויה כביכול, של הרשות בכל הנוגע לגביית האגרה. חברי הכנסת דורשים לבטל את אגרת רשות השידור. "יש לשמור על השידור הציבורי, למרות שעל אי-הסדרים והחשש לעבירות פליליות ברשות, לא ניתן לעבור לסדר היום".

סלומינסקי: "הממצאים שעלו כאן שערורייתיים. התנהלות לא ראויה של גוף ציבורי שאף נוקט באמצעים קשים כנגד חייבים, שממילא מממנים כבר את רשות השידור באמצעות המיסים שהם משלמים. הניהול השוטף של גביית האגרה הזוי!". לסמנכ"ל הגבייה של הרשות אמר סלומינסקי: "ב-30 מיליון שקלים שכר טירחה שקיבלו 11 משרדי עורכי דין ב-2013, יכולתם להעסיק 300 עובדים ואפילו אם הייתם מעסיקים הרבה פחות, הם היו עושים בפחות כסף את אותה עבודה".

כמו יתר חברי הוועדה הביע סלומינסקי זעם רב על הגמגום של סמנכ"ל הגבייה, על ההגעה לדיון ללא נתונים מסודרים. לבסוף הודיע סלומינסקי, כי "ועדת הכספים תקיים דיון המשך בהקדם לאחר שמבקרת הפנים של הרשות תעביר לידיו בהקדם את הדוח שהכינה בנושא וממצאים של דוחות קודמים". עוד דרש ממנה לקבל לידיו פרוטוקול של ישיבה שתתקיים ברשות השידור בעניין הדוח שהכינה ביום ראשון הקרוב.

הדיון החל בתשאול בכירי הרשות ע"י היו"ר ושאר חברי הוועדה. המשנה למנכ"ל רשות השידור, עודד בירגר, התייחס לתקציב הרשות ואמר: "תקציב 2014 לא מאוזן. יש הרבה דרישות שאנחנו צריכים לעמוד בהן: הפקות מקור, למעלה מ-90 מיליון שקלים, לעומת 72 מיליון ב-2013 ועוד. אין איזון תקציבי".

סמנכ"ל גבייה ברשות השידור, אבי כץ, עורר את זעמם של חברי הכנסת כשמסר נתונים מהזיכרון ואף חזר בו לעיתים. כץ: "סה"כ אגרת טלוויזיה ב-2013: 461 מיליון ש"ח ואגרת רישוי (ברכב): 322 מיליון ש"ח. גובה אגרת רשות השידור: 356 ש"ח ב-2013, ללא תלות בכמה מקלטים קיימים, לעומת עסקים שמשלמים עבור כל מקלט בנפרד. סה"כ בתי אב 2.2 מיליון בישראל, מתוכם גובים אגרה מ-1.45 מיליון. עסקים יש כ-100 אלף. העסקים הולכים ופוחתים, כי יש אפשרות לקבל פטור תמורת הצהרה שלא מחזיקים מקלט. כבר יש כ-10,000 אזרחים שהודיעו. בשנה שעברה גבינו 580 מיליון ש"ח בגין אגרת טלוויזיה. יש גם אגרות מופחתות שאנחנו גובים. יש כ-600 אלף בתי אב שאין לנו מידע לגבי החזקת מקלטים. אנחנו נמנעים מלשלוח אגרות למגזר החרדי, כי אנחנו יודעים שהם לא מחזיקים מקלטים. כנגד 1.2 מיליון בתי אב, אנחנו נדרשים להפעיל דרך שנייה לגבייה; הודעות קנס ואח"כ כולל הצמדות ולאחר-מכן, חלק מהטיפול באמצעות עורכי דין".

כץ לגבי ניהול הגבייה על-ידי עורכי-דין: "עורכי הדין איתרו 600 אלף בתי אב ומתוכם איתרו 140 אלף בתי אב חדשים וגבו בערך מ-50 אלף בתי אב. ויש גם 112 אלף בהוצאה לפועל. עורכי הדין נבחרו במכרז מ-2011. העלות שהרשות משלמת בהתאם לאותו אחוז שניתן במכרז ע"י כל עורך דין. מקסימום 7% עמלה. ב-2011 שילמנו 5 מיליון ש"ח עמלות וב-2012: 6 מיליון ש"ח. את גובה שכר הטרחה קובעת ההוצאה לפועל. לגבי החייב, נגבים לכל היותר 1,300 ש"ח שכר טירחה עם הצמדות. כל הכספים מועברים ישירות לחשבון רשות השידור. אין לנו מספיק כוח אדם להתעסק בזה ולכן מעבירים למשרדי עורכי דין. עורכי הדין קיבלו 30 מיליון ש"ח שכר טירחה ב-2013".

בתגובה לדברים שהטיח בו יו"ר הוועדה, על שניתן היה לממן בהרבה פחות העסקתם של עובדים לאותה עבודה, כץ: "לו הייתי עסק פרטי יכול להיות שהייתי עושה שיקול כלכלי". דבריו עוררו תרעומת קשה מצד חברי הכנסת. תשובה זו ואמירות נוספות הובילו לאמירות קשות מצד הח"כים. כך למשל, על אמירתו, לפיה "הרשות לא מנסה לגבות מהמגזר החרדי", אמר ח"כ עיסוואי פריג' (מרצ): "הצהרה מעניינת מאוד, שאתם לא מנסים לגבות במגזר החרדי, כי אתם מסיקים שאין להם מקלטים. חוסר שקיפות, באים בלי נתונים". פריג' הוסיף, כי "יש להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בעקבות כל ההתנהלות הזאת. לא ייתכן להמשיך בצורה כזו. אני רו"ח ומוכן להציע את עצמי".

ח"כ סתיו שפיר (העבודה) דרשה ממבקרת הפנים של הרשות "לקבל להעביר לידי הוועדה באופן מיידי, את דוח הביקורת שפרסמה בעניין הגבייה ואף לחשוף את כל הפרוטוקולים לגבי דוחות בעבר ובהווה בתוך הרשות". בעקבות תשובה מהוססת של המבקרת שטענה כי על הבקשה לעבור את כל הפרוצדורה אמרה שפיר: "אם ככה זה עובד, אזרחים לא צריכים לשלם לכם אגרה". עוד אמרה: "השידור הציבורי חשוב, יש גוף שממומן מכספי ציבור שחלים עליו כוחות פוליטיים בריוניים והמרחק בינו לבין שידור ציבורי אמיתי עצום. הוא צריך להיות בידי הציבור לשם הציבור. על רשות השידור חלה חובה לפרסם את כל הפרוטוקולים של דוחות הביקורת הפנימיים".

ח"כ חמד עמאר (הליכוד-ביתנו): "קשה מאוד לעצבן אותי. למרות שאני תומך מאוד בשידור ציבורי, אחרי הדיון הזה היום, אם כך מתנהל השידור הציבורי, אז כמה שכואב לי, השידור הזה לא צריך להתקיים. לא רוצים את השחיתות הזאת!".


ח"כ אראל מרגלית (העבודה): "צריך שידור ציבורי איכותי. מה שאנחנו רואים נותן תחושה לא נוחה! אם רוצים להציל את השידור הציבורי אז על אותם אנשים שרוצים לנקות את הדרכים של ההתנהלות חייבים לדבר בקול רם", אמר ברומזו למבקרת הפנים. "אחרת", הוסיף, "יש תחושה לא נוחה בציבור, שכספי האגרה שלהם, נלקחים שלא למטרות לשמן הם נגבים".

ח"כ עפו אגבאריה (חד"ש): "לא ייתכן לתת לגורמים עסקיים להתעשר על חשבון הציבור". דרש אף הוא הקמת צוות בדיקה.

ח"כ גילה גמליאל (הליכוד-ביתנו): "לא ניתן לעבור לסדר היום בסוגיית הגבייה! יש חובה שיהיה ערוץ ממלכתי אבל זה מחייב את הגוף הזה להתנהל כגוף ממלכתי ומהדיון הזה אנחנו רואים שלא כך קורה. כל סוגיית הגבייה של רשות השידור בעייתית. האזרחים לא צריכים לשלם את האגרה. המדינה צריכה לתת כלים לאותו גוף ממלכתי לקבל תרומות, כמו שנהוג במקומות רבים בעולם, וכן לאפשר פרסומות וגם מימון מכספי המיסים, שבין כה וכה משלמים. בסוגיית הגבייה יש מחדלים אבל גם עבירות פליליות".

מבקרת פנים ברשות השידור, איתנה גרגור-חנה, שממצאי דוח שפרסמה נחשפו, הודיעה שתעביר את הדוח לידי יו"ר ועדת הכספים.