בדיון על תנאי החיילים בשירות סדיר בוועדת הכספים של הכנסת, דרשו (יום ד', 5.2.14) חברי הוועדה להעביר את נושא השכר והפנסיה של אנשי מערכת הביטחון, לרבות התקבולים לחיילי סדיר, ממשרד הביטחון לאוצר.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), אמר כי "המשכורות התגמולים וגם הפנסיות צריכים לצאת מתקציב הביטחון ולעבור לאוצר, כמו שקורה בתקציבי משרדים אחרים. זה מנפח מאוד את תקציב הביטחון, מנקר עיניים ולא תורם דבר. כשזה יהיה באוצר, שם נדע להיאבק לביצוע שינויים נדרשים".

סלומינסקי הודיע שיבחן הקמת ועדת משנה או צוות ח"כים מיוחד לטיפול בסוגיה. בצוות יהיו חברים הח"כים אלעזר שטרן (התנועה) ורוברט אילטוב (הליכוד-ביתנו), שהיו מבין יוזמי הדיון היום בוועדה.

ח"כ שטרן אמר בדיון: "הילד שלך הולך לצבא ואתה מחזיק אותו כלכלית. הוא משרת את המדינה וזה עולה לך כסף, בעוד אתה מפסיק לקבל קצבת ילדים מביטוח לאומי. לחיילי צה"ל אין מי שייתן כספים קואליציוניים ואין מי שיצעק כאן, למעט גופים חוץ-פרלמנטריים. מדינה שמשחררת משירות עשרות אלפים ותקבל מזה כסף, כי התוצר יגדל, כי משחררים אנשים לשוק העבודה. הראשונים שהיו צריכים ליהנות מהתוספת הזו לתוצר, זה מי שכן משרת. מעבר לאי-השוויון בהקדשת הזמן, יש גם אי-שוויון בהקצאת משאבים. אם אתה לא משרת ונהנה מאי-השוויון והולך לעבוד, אתה גם נהנה מתקבולים שלא מקבל מי שכן משרת".

שטרן דרש שלדיונים הבאים, הוועדה תדרוש את הגעתם של גורמים בכירים מטעם משרד הביטחון: "מישהו שייתן תשובות אסטרטגיות ולא חשבונאיות". עוד הוא אמר כי "במשרד החינוך למשל, תשלומי הפנסיה לעובדים לא מגיעים מתקציב החינוך, רק בביטחון השכר והפנסיה כרוכים בתקציב הביטחון. נעשה פה דבר לא ראוי ביחס לשר הביטחון. אין אף שר אם אתה שם לו עניינים של חיים ומוות ואומר לו לבחור, לסייע לחיילים או מטוסים".

"18 אלף חיילים הלכו לכלא בגלל בעיות כלכליות"

יוזם נוסף של הדיון, ח"כ רוברט אילטוב (הליכוד-ביתנו), אמר כי "המדינה לוקחת מס עקיף על השירות בצה"ל. הנפגעים העיקריים הם השכבות החלשות ומעמד הביניים". אילטוב הציג נתונים לשם השוואת עלויות של מוצרים בסיסיים הנצרכים על-ידי חיילים, משנות השמונים והיום. זאת מכיוון שהקריטריונים לקביעת סל מוצרים לחיילי סדיר נקבעו עוד ב-1986. להלן מעט מהנתונים שהציג: "פחית קולה עלתה ב-1986 26 אגורות והיום בבסיסים צבאיים היא עולה 5 שקלים. כריך עלה 30 אגורות וכיום בממוצע 15-14 שקל, קופסת סיגריות עלתה שקל אחד וכיום 28 שקלים בממוצע, וכך הלאה לגבי כל דבר. בפועל, מה שקורה הוא שהמדינה לוקחת מס עקיף על השירות בצה"ל. אז גם אם לא מתייחסים לזה כאל שכר, עדיין חייבים לעדכן את הסכומים לפי מה שהשוק מכתיב. אנחנו לא צריכים להסכים לתוספות מגוחכות, כמו עוד 100 שקל וכדומה, אלא לתוספת שתשקף נאמנה את מחירי השוק כיום".

עוד ציין אילטוב, כי "בכל דבר אחר מעדכנים שכר, תקבולים ודברים נוספים, אז מדוע לא מעדכנים את התקבולים של החיילים. לא ייתכן שחייל ב-1986 באותו כסף שקיבל מהמדינה הסבון היה 40 אגורות והיום פי 10 אך התקבולים לא עודכנו. מים מינרליים עולים 5 שקלים בבסיסים של צה"ל כיום. בשנה האחרונה 18 אלף חיילים הלכו לכלא בגלל בעיות כלכליות". לבסוף קרא לוועדת הכספים להירתם לתיקון האיוולת.

ח"כ רובי ריבלין (הליכוד-ביתנו): "הוויכוח האמיתי הוא האם חייל הוא נכס של משרד הביטחון או של העם ואז בידי האוצר. זה מה שהביטחון ירצה, ששכר החיילים ותנאיהם יהיו בידי המדינה, בידי האוצר, וייתכן שכך ראוי. שהצבא יתעסק ברכש מטוסים וטנקים והאוצר בשכר ותנאי פרישה".

מנכ"לית עמותת סיוע: "בצה"ל מפנים חיילים אלינו"

מנכ"לית עמותת "בית חם" לחיילי צה"ל, שפרה שחר, אמרה כי "יש חיילים רעבים, לוחמים שאין להם מה לאכול בין חמישי לראשון ואין להם בית שיכול לממן אותם". שחר הביעה תרעומת על-כך שכאם לחייל היא נדרשת לממן את רוב הדברים להם הוא נזקק. "יתכבד צה"ל וישלם עבור נעלי הספורט של הבן שלי, שהתגייס לסיירת ולא שילם עבור נעליים בשלוש השנים האחרונות וכלה לגבי דברים אחרים. הורה לחייל מסבסד אותו באלפי שקלים בחודש ולעיתים הורים גם משלמים בדמים. דווקא את אלה שכן משרתים, אותם לא מוכנים לממן", אמרה.

שחר סיפרה, כי "אפילו מצה"ל מפנים חיילים אלינו, שאנחנו נפתור בעיות של חיילים. מתקבלות אצלנו מדי יום, בין 40 ל-50 פניות". היא מתחה ביקורת על העברות כספים בזבזניות שלהן כן נמצא תקציב, כגון "מענק הרמטכ"ל, בעלות של מיליארד שקל - הטבה לאנשי קבע וגמלאים כמו משכורת 13. רק מי שמשרת בקבע, שלוש שנות הסדיר נחשבות, ולעומת זאת, לאלו שאינם משרתים בקבע לא מחשבים את השנים הללו. אין צבא אחר שההורים מממנים את הגיוס של ילדיהם. צה"ל אומר בפועל, שחיילי צה"ל הסדירים לא מעניינים אותו, שהם בתחתית מבחינתו".

ראש ענף תשלומים ובגמלאות באכ"א, סא"ל חוסיין חוסייסי, אמר כי "עדכנו את דמי הקיום מתקציב הביטחון בשיעור של 185 מיליון שקל בשנה. ב-2000 הוחלט לעדכן. הצמדת סל מוצרים בסיסי למדד. הפעם האחרונה ששילמו תוספת יוקר הייתה ב-2002".

רפרנט ביטחון באגף תקציבים באוצר, רועי קונפינו, אמר כי הסמכויות בנושא נמצאות בידי שר הביטחון. "ככל שיחשוב שבמסגרת העדיפויות של משרד הביטחון הנושא הזה חשוב, יש לו הסמכות לתעדף אותו", ציין.