רובינשטיין. "פתולוגיה זועקת" [צילום: יוני רייף]
העליון מציג: "פרשה מחרידה" והקלה בעונש |
עונשיהן של מטפלות שהתעללו מינית ונפשית בפגועי נפש הופחתו בשליש וברבע, למרות שרובינשטיין אמר שהם "מעלים קבס" ושיש להגן על החלשים בחברה. הסיבה: החמרת הענישה צריכה להיעשות בהדרגה
בית המשפט העליון הקל (5.1.14) בעונשיהן של שתי עובדות במרכז שיקום בצפון הארץ, שהתעללו בצורה מינית ונפשית בחוסים פגועי נפש - למרות המילים הקשות במיוחד בהן תיאר את מעשיהן.
עדי רווח ואורלי וונדה הועסקו כמטפלות במרכז השיקום זמן קצר לאחר שחרורן מצה"ל והורשעו ברוב העבירות שיוחסו להן, ובהן עבירות מין והתעללות בחסרי ישע. רווח נדונה לארבע שנות מאסר ואילו וונדה נדונה לשנתיים מאסר. בית המשפט העליון המליץ להן למחוק את הערעורים על הרשעתן והתמקד בערעורים על העונש.
השופט אליקים רובינשטיין אומר: "כתב האישום שהוגש כנגד המערערות, ובעקבותיו הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי, מגוללים פרשה מחרידה, המעלה קבס בקרבו של כל הנחשף לה. מדובר בשפל מדרגה מוסרי; מעשים כאלה פסולים בכל אדם, אך בנידון דידן העיקר הוא כמובן מיהותם של הקרבנות - חוסים הסובלים מליקויים אישיותיים שונים, חלקם על-רקע פיגור שכלי. המערערות ניצלו את מעמדן ופגעו - באופן בלתי אנושי - בחלשים וחסרי ישע. לכך יש להוסיף, כי עסקינן בשרשרת נמשכת של אירועים. המערערות, אשר היו צריכות לשמש כמבטחם של החוסים, השפילו אותם ורמסו את כבודם.
"שופטים בכהונתם עוסקים לא אחת בפתלוגיה של החברה האנושית; ואולם ישנם מקרים שבהם הפתלוגיה זועקת, ותמיהה גדולה עולה, כיצד בני אנוש יורדים למדרגה זו, של פגיעה בחלש שבחלשים, חולי נפש חוסים. עבודה בטיפול בחולי נפש היא עבודה קשה, רגישה, טעונה אמפטיה וגם מידת הרחמים. מה שנגלה בתיק זה מגלה את היפוכן של אלה. הוא בעל גוון מיני, אך עיקרו השפלת האדם.
"המערערות הן צעירות שאך זה יצאו לחיי המעשה משירות צבאי, ללא הכשרה מתאימה לתפקידים אלה, דבר האומר דרשני; אך אין צורך בהכשרה כדי שלא לעשות מעשים כאלה. בתי המשפט מצוּוים להגן על החלשים שבחברה, ולעקור מחשבה מלבם של אלה שכבוד החלשים הוא בעיניהם כאסקופה הנדרסת; ענישה מחמירה היא אחד האמצעים לכך".
אולם, רובינשטיין החליט להקל בעונשיהן של השתיים, משום שבית המשפט המחוזי בחיפה החמיר איתן בהרבה מעבר לענישה במקרים דומים. "אנו סבורים כי יש להעלות את רף הענישה, אך לעשות כן באופן שיש בו הדרגתיות", הוא אומר. עוד ציין רובינשטיין את נסיבותיהן האישיות של השתיים: גילן הצעיר, העדר עבר פלילי והעובדה שלא קיבלו הכשרה לתפקידן.
לאור זאת, החליט העליון על מה שרובינשטיין מכנה "הפחתת מה" בעונשים: עונשה של רווח קוצר ברבע לשלוש שנות מאסר, ועונשה של וונדה קוצר בשליש ל-16 חודשי מאסר. השופטים יצחק עמית ואורי שהם הסכימו עם רובינשטיין. את רווח ואת וונדה ייצגו עוה"ד יגאל כהן, ליאור בנימין ויובל זמר, ואת המדינה - עו"ד נורית הרצמן.
עדי רווח ואורלי וונדה הועסקו כמטפלות במרכז השיקום זמן קצר לאחר שחרורן מצה"ל והורשעו ברוב העבירות שיוחסו להן, ובהן עבירות מין והתעללות בחסרי ישע. רווח נדונה לארבע שנות מאסר ואילו וונדה נדונה לשנתיים מאסר. בית המשפט העליון המליץ להן למחוק את הערעורים על הרשעתן והתמקד בערעורים על העונש.
השופט אליקים רובינשטיין אומר: "כתב האישום שהוגש כנגד המערערות, ובעקבותיו הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי, מגוללים פרשה מחרידה, המעלה קבס בקרבו של כל הנחשף לה. מדובר בשפל מדרגה מוסרי; מעשים כאלה פסולים בכל אדם, אך בנידון דידן העיקר הוא כמובן מיהותם של הקרבנות - חוסים הסובלים מליקויים אישיותיים שונים, חלקם על-רקע פיגור שכלי. המערערות ניצלו את מעמדן ופגעו - באופן בלתי אנושי - בחלשים וחסרי ישע. לכך יש להוסיף, כי עסקינן בשרשרת נמשכת של אירועים. המערערות, אשר היו צריכות לשמש כמבטחם של החוסים, השפילו אותם ורמסו את כבודם.
"שופטים בכהונתם עוסקים לא אחת בפתלוגיה של החברה האנושית; ואולם ישנם מקרים שבהם הפתלוגיה זועקת, ותמיהה גדולה עולה, כיצד בני אנוש יורדים למדרגה זו, של פגיעה בחלש שבחלשים, חולי נפש חוסים. עבודה בטיפול בחולי נפש היא עבודה קשה, רגישה, טעונה אמפטיה וגם מידת הרחמים. מה שנגלה בתיק זה מגלה את היפוכן של אלה. הוא בעל גוון מיני, אך עיקרו השפלת האדם.
"המערערות הן צעירות שאך זה יצאו לחיי המעשה משירות צבאי, ללא הכשרה מתאימה לתפקידים אלה, דבר האומר דרשני; אך אין צורך בהכשרה כדי שלא לעשות מעשים כאלה. בתי המשפט מצוּוים להגן על החלשים שבחברה, ולעקור מחשבה מלבם של אלה שכבוד החלשים הוא בעיניהם כאסקופה הנדרסת; ענישה מחמירה היא אחד האמצעים לכך".
אולם, רובינשטיין החליט להקל בעונשיהן של השתיים, משום שבית המשפט המחוזי בחיפה החמיר איתן בהרבה מעבר לענישה במקרים דומים. "אנו סבורים כי יש להעלות את רף הענישה, אך לעשות כן באופן שיש בו הדרגתיות", הוא אומר. עוד ציין רובינשטיין את נסיבותיהן האישיות של השתיים: גילן הצעיר, העדר עבר פלילי והעובדה שלא קיבלו הכשרה לתפקידן.
לאור זאת, החליט העליון על מה שרובינשטיין מכנה "הפחתת מה" בעונשים: עונשה של רווח קוצר ברבע לשלוש שנות מאסר, ועונשה של וונדה קוצר בשליש ל-16 חודשי מאסר. השופטים יצחק עמית ואורי שהם הסכימו עם רובינשטיין. את רווח ואת וונדה ייצגו עוה"ד יגאל כהן, ליאור בנימין ויובל זמר, ואת המדינה - עו"ד נורית הרצמן.
|
|
ע"פ 3835/13, עדי רווח נ' מדינת ישראל / פס"ד | |
|
הקלה בעונשיהן של מטפלות במרכז שיקום שהתעללו בפגועי נפש, למרות שמדובר בפרשת מחרידה המעלה קבס, וזאת בנימוק שהחמרת הענישה צריכה להיעשות בהדרגתיות
|
אליקים רובינשטיין, יצחק עמית, אורי שהם
●
בית המשפט העליון
|
||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| תגיות / עוקבים | לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן |
|
|
|
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| העליון מציג: "פרשה מחרידה" והקלה בעונש |
| תגובות [ 1 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |
| 1 |
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

