בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין הרשיע את עו"ד מיכאל גנס בשורה של עבירות, ובראשן שליחת יד ב-35,000 שקל שניתנו לו על-מנת שיעבירם ללקוחו.
גנס ייצג את יחיאל בוסי, עימו יש לו היכרות רבת שנים, בדיון על צוואת אביו. תביעת אחיו של בוסי נדחתה והוא חויב בתשלום הוצאות בסך 35,000 שקל, סכום אותו העביר לגנס - אך הלה לא העביר את הכסף לבוסי. האחרון גילה זאת רק כאשר פתח, באמצעות עורך דין, תיק הוצאה לפועל נגד אחיו משום שסבר שההוצאות לא שולמו.
גנס טען, כי נטל את הכסף כנגד שכר הטירחה שהגיע לו - אך בית הדין קבע, כי בין השניים לא נחתם הסכם שכר טירחה. עוד נקבע, כי גנס לא קיזז מתוך השכר הנטען את עבודות השיפוץ והצביעה שביצע עבורו בוסי בחינם במשך שנים, ואשר הסתכמו בשווי מוערך של 75,000 שקל.
בשל מעשים אלו הורשע גנס בעיכוב ושליחת יד בכספי פקדונות (עבירה שלדברי בית הדין היא מן החמורות שבמישור האתי וחומרתה קרובה לפלילית), אי-דיווח על פקדונות וקבלת שכר שאינו בכסף. כנגזרת מהרשעות אלו, הורשע גנס גם בהפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע והתנהגות שאינה הולמת עורך דין. את פסק הדין כתב אב"ד, עו"ד יגאל רענן, בהסכמתם של עוה"ד דותן ברגמן ודניאלה אברמוביץ. את ועדת האתיקה ייצגה עו"ד ענבל אברהמי-דרוקר.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
