שר החינוך,
שי פירון, הודיע (יום ב', 10.2.14) על רשימת היישובים אשר זכתה בפרס החינוך היישובי לשנת הלימודים תשע"ג, לאחר שאימץ את המלצות ועדת הפרס. שר החינוך ברך את ראשי היישובים הזוכים - מ"א אשכול, אפרת, חיפה, מעלות, רמלה ושהם.
על הפרס התמודדו 11 רשויות. ההחלטה בדבר הזוכים התקבלה לאחר שוועדת הפרס סיירה בכל היישובים, וחבריה נחשפו לפעילויות ייחודיות ומרגשות, התרשמו מהעשייה, מהתרומה הערכית - החינוכית, הרחבה של ראשי היישובים והמנהיגות החינוכית שבהם.
פרס החינוך היישובי מוענק ליישובים שבלטו בהשקעה יתרה בחינוך וביצוע תוכניות ותהליכים ייחודיים וחדשניים בתחום החינוך ביישובם. הזוכים בפרס מקבלים מענק כספי על סך 100 אלף שקל אשר מיועדים להשקעה בפרויקט חינוכי בתוך הרשות. בתאריך ה- 23.3.2014 יתקיים בירושלים הטקס הרשמי בו יוענק הפרס לזוכים.
הפרס ליישובים ניתן על עמידתם בשישה מתוך הקריטריונים הבאים:
1. היישובים הזוכים בלטו והצטיינו בפעילויות ייחודיות: הפעלת מסגרות ופעילויות תרבות בחינוך הפורמלי ובחינוך הבלתי פורמלי, ביצוע תוכניות עבור אוכלוסיות בעלות צרכים ייחודיים, ובכלל זה עולים ואוכלוסיות שאינן נכללות בחוק חינוך חובה. אימוץ אוכלוסיות תלמידים מיוחדות והעצמתן במסגרת בתי הספר הרגילים. הובלת מהלכים ערכיים- חברתיים בנושאי ההכלה ו"האחר הוא אני". בניית תוכניות לצמצום פערים, למניעת נשירה, לאיתור ולשיקום של נוער בסיכון ולטיפול במוקדי אלימות ביישובים- הקמת סירות הורים ופתיחת מוקדי פעילות יישובים בחופשות במסגרת "חינוך מסביב לשעון" . העמקת המנהיגות החינוכית הן בקרב המורים והן בקרב המנהיגות הצעירה. שיפור סביבות הוראה ולמידה, עשייה המעודדת יזמות וחדשנות, טיפוח מצויינות ומתן מענה לשונות בין התלמידים.
2. מעורבות ותמיכה אישית של ראש הרשות ושל מינהל החינוך היישובי בנושא חינוך, תרבות וספורט ובביצוע של תוכניות העבודה המוסדיות וליווים.
3. השקעה בתשתיות של מוסדות החינוך הפורמליים והבלתי-פורמליים, לרבות בנושא הבטיחות בכלל ובנושא הבטיחות בדרכים בפרט.
4. הפעלת מסגרות ופעילויות תרבות, כמו חינוך בלתי-פורמלי, פנאי וספורט, תנועות נוער, ספריות השאלה ועיון, טקסים יישוביים ועוד.
5. עידוד מעורבותם של ועדי ההורים, גיוס של כלל התושבים לפעילות ביישוב והפעלת מתנדבים בקהילה.
6. ביצוע תוכניות עבור אוכלוסיות בעלות צרכים ייחודיים, ובכלל זה עולים ואוכלוסיות שאינן נכללות בחוק חינוך חובה.
7. התגייסות אד-הוק של כל הגורמים ברשות לטיפול נקודתי, בלתי-שגרתי, בסוגיות חינוכיות ביישוב.
8. טיפוח צוותי הוראה והפעלת מרכזים מיוחדים עבורם.
9. הפעלת בקרה והערכה על הנעשה בתחום החינוך ברשות.
10. ביצוע תוכניות לצמצום פערים, למניעת נשירה, לאיתור ולשיקום של נוער בסיכון ולטיפול במוקדי אלימות.
11. ביצוע תוכניות לקידומה ולפיתוחה של מנהיגות חינוכית, ובכלל זה מנהיגות צעירה.
12. ביצוע תוכניות בנושאי תקשוב, מדע וטכנולוגיה בכל שכבות הגיל.
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
