בית המשפט העליון הכריז על מותה של חזקת החפות בהחלטתו להדיח את ראשי הערים המואשים ערב הבחירות. כך אומר (יום ה', 13.2.14) עו"ד אילן בומבך, שייצג את מועצת עיריית רמת השרון בתיק זה, ביום עיון של מחוז ת"א בלשכת עורכי הדין בנוגע לשלטון המקומי.

"החלטת בית המשפט העליון הייתה נגד המחוקק, נגד היועץ המשפטי לממשלה ונגד דעת נשיאו", ציין באותו הקשר עו"ד ליאור אפשטיין, סניגורו של ראש עיריית רמת השרון, יצחק רוכברגר. הוא הזכיר, כי רק במהלך משפטו של רוכברגר התגלו 12 ארגזי ראיות שלא היו לנגד עיני הפרקליטות, ותהה האם לאור זאת ניתן לדבר על הגינותה.

לדברי בומבך, החלטת העליון הייתה חמורה משום שהיא נוגדת את התנאים הקובעים בחוק להדחת ראש עיר. "בית המשפט העליון הוא שקובע מהו 'אמון הציבור'? בואו נראה מה קורה בקלפי. כל השלושה נבחרו ברוב של 80%-70%, ומי שמעוות את רצון הציבור הוא מי שפוסק אחרת", האשים בומבך. "זו דוגמה לחקיקה משפטית מעוותת ולפסיקה מסוכנת מאוד". לדעתו, אין חשיבות לוועדה הדנה כיום בהשעיית ראשי ערים, שכן אם תחליט שלא להשעות - בית המשפט העליון יורה על כך. "זה מכריז בצורה רשמית על מותה של חזקת החפות", טען.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ, הגיב לדבריו האחרונים של בובמך: "יש איזה קו שבר. סבלנותו פקעה בנוגע לשחיתות, סבלנותו פקעה בנוגע לעבירות תכנון ובנייה. יש סטנדרט שבית המשפט מכוון אליו, וכך גם משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה. חזקת החפות כבודה במקומו מונח; היא קיימת בדין הפלילי, וביהמ"ש העליון עסק במישור המינהלי ובסמכויות שהם מפעילים".

אפשטיין אמר בתגובה, כי המושג "ראיה מינהלית" בו נעשה שימוש לצורך השעיית ראשי רשויות, הוא המצאה המתאימה למשטר טוטליטרי. "ברשויות מקומיות יש המון כסף ואינטרסים, המון מעלילי עלילות, שיכולים בעלות של כמה אגורות ליצור את אותה ראיה מינהלית", טען.

לעומת זאת אמר שר המשפטים לשעבר, פרופ' דוד ליבאי, המייצג ראשי ערים בפלילים, כי לא ניתן להשלים עם מצב בו נושא משרה ברשות מקומית ימשיך לכהן כאשר הוא מואשם בעבירות חמורות במסגרת תפקידו, אם כי יש לקבוע בחוק שמשפטו של ראש רשות יתנהל במהירות. "אי-אפשר לעבור לסדר היום על כתב אישום אם אתה רוצה חברה בריאה של טוהר המידות. לא הכל פלילי; יש גם תחום ציבורי-מינהלי", הוסיף ליבאי.

גם קמיניץ סבור, כי כאשר מוגש כתב אישום - לא ניתן להתעלם ממנו במישור המינהלי, במיוחד לנוכח העובדה שמדובר בהליך ארוך עד שמוגש כתב אישום כזה. "הציבור אומר לעצמו: אולי מי שלקח שוחד פעם אחת יקח גם פעם שנייה. איש מאיתנו אינו רוצה להיות חלק מחברה שתידרדר משם, והאיזון של ההשעיה הוא הנכון", הוסיף קמיניץ. לדעתו, בית המשפט יכול לומר שהוא מתערב כדי להביא בחשבון שיקולים ערכיים, שאצל הבוחר תופסים מקום שולי בלבד.