מנכ"ל צים: הקשר למשפחת עופר משתלם

"הקשר עם משפחת עופר השתלם כלכלית לצים" - כך אמר (יום ד', 19.2.14) מנכ"ל צים, רפי דניאלי, בדיון דחוף בוועדת הכספים בעקבות הסדר החוב הענק של חברת הספנות, בהיקף של 1.5 מיליארד דולר.

דניאלי אמר כי הסדר החוב נעשה בעיקר מול גורמים זרים וכי ההסדר מול החברות בארץ הרבה יותר קטן בהיקפו: 400 מיליון דולר שייפרעו עד 2021.

דניאלי אמר כי החברה לישראל הזרימה במהלך משבר 2009-2008 מיליארד דולר במזומן לצים להתמודדות עם המשבר העולמי על-רקע ירידה של 20% מהפעילות של החברה בסחר העולמי, שנפגע קשה. "ענף הספנות היה שני לענף הבנקאות בגודל המשבר, שנמשך עד היום. כיום, החברה לישראל מוותרת על החזר החוב של מיליארד דולר שהזרימה לצים, שהיה אמור להיפרע זה מכבר. האלטרנטיבה להסדר גרועה יותר. הנושים ישימו ידיים על האוניות וצים תתרסק", אמר דניאלי.

יו"ר האיגוד הארצי לקציני ים, אבי לוי, אמר כי למדינה עניין להמשיך להחזיק במניית הזהב, לשמירת האינטרסים הלאומיים שלה. "בעבר המדינה הזרימה לחברה 300 מיליון דולר. האינטרסים של המדינה הם בשמירה על הספנות הישראלית, על עבודת ימאים וקציני ים ישראלים. כאמור, אינטרסים של תעסוקה ושל ביטחון. על האחים עופר לכבד הסכמים שחתמו עם המדינה, בהם המדינה דרשה שמירה על האינטרסים הלאומיים", אמר.

יו"ר ועד עובדי החוף בצים, אבי שטרית, אמר כי התחייבו בפני העובדים שלא תהיה הפרטה אלא אם ייעשה הסכם בין האיגודים וועד העובדים להנהלת צים. "ב-2004 נמכרו מניות המדינה לחברה לישראל וקיבלנו תמיכה מוועדת הכספים. כולנו חתומים שאם יהיה פיצול של החברה מעבר לחברה לישראל זה חייב להיעשות בהסכמה עם העובדים", אמר. "ההסדר טוב, אך מתברר, שבעקבות ההסדר החברה מוותרת על נכסים ורוב המניות עוברות לנושים, לבנקים וכד', שרובם לא ישראלים".

מנהלת מחלקת שוק ההון באוצר, ענת פייער, הפחיתה מחשיבות המהלך: "הגופים המוסדיים משקיעים טריליון שקלים וצים היא לא יותר מחצי פרומיל מזה: חצי מיליארד שקל. גם אם תהיה מחיקה, הנזק ממש שולי. כשמנהלים טריליון שקל ורוצים להשיג תשואה לחוסכים, חייבים להשקיע ויש סיכון מסוים ולכן לא ייתכן שלא יהיו כלל הפסדים. סך הכל התשואה ב-2012 הייתה כעשרה אחוזים. מה שחשוב אצל המוסדיים זה דרך קבלת ההחלטות על ההשקעה", אמרה.

ח"כ אראל מרגלית (העבודה) הגיב: "בשבילנו חצי מיליארד זה הרבה מאוד. אנחנו לא מרגישים שהמדינה נוכחת במו"מ, למרות שיש כאן נכס שהופרט. לא ניתן לוותר על מניית הזהב בנכס אסטרטגי כזה. ההסדר גם עשוי לפגוע בהשקעות הזרות בישראל ולא ניתן לפטור את העניין בזה שרוב הפגיעה במוסדיים של מדינות זרות. על המדינה למנות צוות מטעמה למו"מ, לוודא שמירה על האינטרסים הלאומיים, ובנוסף לבדוק את ההשקעות הכושלות".

יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), פתח את דבריו בביקורת על חוסר השקיפות מצד צים, שסירבה להעביר מידע למרכז המחקר של הכנסת, מה שחייב את חברי הכנסת להתבסס על מידע מהתקשורת ומגופים זרים. "אם מה שמופיע בתקשורת נכון אפילו חלקית זה מזעזע. חברות של בעלי עניין 'חולבות' את צים והיא נדרשת להסדרי חוב עצומים. זהו 'קשר עסקי' חד-סטרי". סלומינסקי הודיע, כי "ייכתב דוח על-ידי מרכז המחקר בכנסת" והוא "מציע לצים להעביר נתונים, אחרת אל תבואו בטענות. גילינו עוד אפיק לעשיית רווחים תוך ניצול ציני של משאבים. פעם באמצעות הריכוזיות והפירמידות ועכשיו גילינו שניתן לחלוב בדרכים סיבוביות חברות ואין גוף במדינה שעוצר זאת. ועדת הכספים תפעל לחסום את האפיק הזה. אנו קוראת לשרים הרלוונטיים להיכנס לעובי הקורה ולוודא שאין ויתור על מניית הזהב של המדינה בהסדר החוב עם הנושים מחו"ל. הם יצטרכו אותנו בכל מיני הסדרים ולא נתפשר בעניין".

"מניית הזהב של המדינה תאבד מכוחה"

יוזם הדיון, ח"כ דב חנין (חד"ש): "יש לשנות את המינוח 'תספורת' כי זה מפחית מחומרת הסדרי החוב ולקרוא לדבר: 'קרקוף'. זו לא תספורת, מורידים חלק מהראש, כי זו פגיעה בפנסיות של הציבור. במקרה של צים מדובר בתספורת עצומה של 1.5 מיליארד דולר. בעלי הון מרשים לעצמם לקצץ מהחובות שלהם למשקיעים". חנין הציע, שנוכח הסדרי החוב, "שהמוסדיים ישקיעו במטרות ציבוריות ראויות, כבניית דירות להשכרה לטווח ארוך בהיקפים גדולים. על הכנסת לקחת על עצמה להגן על הציבור מפני 'קרקופים'. אחרת אנשים ייצאו לפנסיה ולא יקבלו את מה שמגיע להם". חנין הוסיף, כי "צים במשבר חובות ענקי, בו בזמן שהחברות של משפחת עופר, מרוויחות מאות מיליארדי דולרים ושילמו כמעט אפס מס. זה מחייב בדיקה רצינית. מניית הזהב של המדינה תאבד מכוחה, השאלה האם מישהו עדיין שומר על האינטרס הלאומי?".

ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד) אמר כי "התשלום לעופר על האוניות היה לא ריאלי וכחברה בינלאומית לצים אין זכות קיום. אין לצים שום ערך מוסף. והמכולות שלהם הן חצי מגודל המכולות שמקובלות כיום. או שיש כוונה לעשות אקזיט במדינה אחרת ותשלם מס במקרה הטוב במדינה אחרת והמדינה כאן לא תראה מזה דבר. 400 מיליון דולר בכסף ישראלי זה הרבה מאוד כסף, שיבואו המוסדיים לוועדה ויסבירו מה גרם להשקעות הגרועות. במקביל עלינו לבדוק, איפה אותם אנשים שקיבלו את ההחלטות אז נמצאים היום? באלו תפקידים?".