אין לפרסם את שמותיהם של מי שהורשעו בהליכים פליליים ומשמעתיים - כך סבור סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים,
משה דרורי. עם זאת הוא אומר, כי שינוי מקיף בנושא יכול להיעשות רק בחקיקה ראשית, ועד אז - על כל המעוניין במניעת פרסום שמו לפנות בצורה פרטנית לבית המשפט.
דרורי מבסס במידה רבה את דעתו על המשפט העברי, בו לדבריו מתפרסמים שמותיהם של בעלי דין רק כאשר יש צורך במיוחד בהרתעת הרבים, כגון במקרה של מורדים במלכות. לצד זאת אומר דרורי, כי פרסום בעידן המודרני מביא לכך שגם כאשר העבר הפלילי נמחק לפי תקנת השבים - שמו של המורשע ממשיך לצוץ במאגרי מידע ובאינטרנט. עוד הוא עומד על חוק הגנת הפרטיות ועל השלכותיו, ומדגיש במיוחד את הצורך למנוע את פרסום שמו של מי שיצא זכאי בדינו.
לדברי דרורי, אין לערבב בין פומביות הדיון לבין פרסום שמותיהם של מורשעים. עיקרון הפומביות חל על ההליך עצמו ויש לו חשיבות רבה, בעוד פרסום פסק הדין בא לאחר הדיון ולכן אינו קשור לעיקרון זה. בשולי הדברים סיפר דרורי, כי לפני שנתיים הופיע בפניו עורך דין ששם משפחתו היה זכור לו מפסק דין מפורסם של בית המשפט העליון, ובבדיקה התברר שהוא היה הילד בן השנתיים שבעניינו ובעניין הוריו ניתן אותו פסק דין לפני כ-40 שנה.
"לא ניתן להתעלם עוד מעידן האינטרנט ולפגיעה הרבה בפרטיותו של אדם", ממשיך דרורי. "פריצות המידע הינה דבר בעייתי, כאשר היא מבוצעת ללא שום בקרה ופיקוח... מבלי משים, יש חשש כי ייפגעו הערכים של חוקי יסוד, אשר עוסקים בזכויות האדם. ראוי, אפוא לצמצם ככל הניתן בפגיעה זו כאשר איננה לצורך. גם אם יש תועלת בצידן, ראוי להשגיח כל העת ולבחון כי הנזק לא יעלה על התועלת, ככל שמדובר בפרסום, בשמות ובתוכן".
הדברים נאמרו בהחלטתו של דרורי לקבל את בקשתה של עובדת בשירות המדינה ולאסור על נציבות שירות המדינה למחוק את שמה מפרסום גזר הדין המשמעתי שנגזר עליה. את העובדת ייצגו עוה"ד סיגל פעיל ויפעת תבור, ואת הנציבות - עו"ד ענת גרינבאום.