"שולה זקן אינה צדיקה. הדברים שהיא הודתה בהם היו פסולים, ודאי שהיא ביצעה עבירת הפרת אמונים שהתיישנה. עם זאת, למרות המעשים המאוד לא-יפים, אנחנו חושבים שהקפיצה מהפרת אמונים לשוחד היא נחשונית ולא ניתן לעשות אותה". כך אומר (יום ג', 25.2.14) סניגורה של זקן, עו"ד עופר ברטל, בפתח הסיכומים מטעמה במשפט הולילנד.

זקן היא היחידה מבין הנאשמים שביקשה לסכם בעל-פה. לדברי ברטל, השאלה המרכזית והכמעט-יחידה שעל השופט דוד רוזן להכריע בה, היא האם זקן קיבלה טובות הנאה משמואל דכנר בקשר עם מילוי תפקידה או מטעמים פרטיים. לטענתו, יש די ראיות להוכיח שבמקרה הנוכחי לא מדובר בשוחד, בין היתר משום שדכנר לא נזקק לשירותיה של זקן, הן בשל חוסר סמכויותיה והן משום שלטענתו של דכנר הוא שיחד את אהוד אולמרט ולכן לא היה צורך לשחד את זקן.

דכנר הוא אדם שכל ימיו חרש מזימות, שמר פתקים, זייף מסמכים, בדה פרטים, טען טענות שקריות - המשיך ברטל. "הוא היה יוצא דופן בין יוצאי הדופן: בזכרונו הרב, בתחכום יוצא הדופן שלו, וגם בשקרנות ובתחמנות שלו", הוסיף וטען שבלתי אפשרי להבדיל בין חלקיה השונים של עדותו. רוזן הגיב: "התביעה לא נסמכת על העדות של דכנר לגבי זקן, בעוד שלגבי אולמרט היא צריכה אותו פה ושם".

ברטל המשיך: "כל מה שעשתה זקן היה לשרת את אולמרט. היא הלכה לישון עם פנקס ליד המיטה, כדי שאם הוא יתקשר מחו"ל - היא תוכל לרשום. כל מה שעשתה היה כדי להאדיר את אולמרט". לדבריו, עיריית ירושלים סייעה לכל יזם שבנה בעיר, וזקן פעלה כדי לקדם את האינטרסים של אולמרט.

לדברי ברטל, להגנה נגרם נזק אדיר משום שלא יכלה לחקור את דכנר בחקירה נגדית. זאת, משום שמוטל עליה להפריך את החזקה לפיה טובות ההנאה שנתן לזקן היו בגדר שוחד - והיא לא יכלה לעשות זאת בלא טיפול בפרטי-הפרטים של יחסיהם. בהקשר זה הוסיף, כי סירובה של המשטרה לקיים עימות בין השניים, גרם פגיעה דומה משום שעימות היה מאפשר לשים לב לניואנסים של דבריהם. לדברי ברטל, לא היה היגיון בכך שזקן תקבל שוחד בצ'קים ותפקיד אותם בחשבונות של ילדיה.

ברטל אמר, כי יש להאמין לזקן באומרה שהעבירה לאורי מסר 60,000 שקל מתוך 100,000 שקל שקיבלה מדכנר - שכן טענה זו אינה מקלה עליה. זקן טענה, כי ביקשה את הכסף מדכנר לכיסוי גרעונות בחירות של אולמרט, ורוזן העיר: "אמרתי לה שהיא ביקשה שוחד. המילה 'שוחד' הפריעה לה, אבל היא לא חלקה על העובדות".

בהתייחסו לסיכומי סניגוריו של אולמרט בנקודה זו אמר ברטל, כי אכן היא ואולמרט הם ישויות נפרדות, אך השימוש שהם עושים בפסקי הדין בפרשות ראשונטורס ורשות המיסים כדי להוכיח זאת - הוא בלתי תקין. הוא ביקש גם להתחשב בתנאי המעצר של זקן ולהתעלם מכך שנהגה לומר בחקירותיה "יכול להיות". לדבריו, זקן עשתה כל מה שנתבקשה לעשות כאשר חשבה שהדבר הוא לטובת אולמרט. "היא הרגישה מאוד מושפלת ופגועה כאשר אולמרט העיד", הוסיף ברטל, "אותו אולמרט שהיה פרויקט חייה".

רוזן אמר, כי רק ההגנה מטילה ספק בכך שהאדם החשוב ביותר בחייה של זקן היה בעלה. ברטל הגיב: "זקן הבינה שאומרים שהיא מכרה את גופה". רוזן: "איש לא טען את זה. היא אמרה שהמקסימום היה שהוא חיבק אותה". ברטל: "יש אין-ספור גוונים של יחסים בין אנשים. תוך כדי יחסים טובים עם אדם שהוא מאוד עשיר, בשבילו כסף הוא חלק מביטויי החיבה. כך אנחנו רואים דוגמניות הולכות עם אנשים עשירים כקרח, ואתה שואל את עצמך אם יש להם כזה קסם". רוזן: "מה הוא קונה?". ברטל: "אני לא יודע. הוא ריפד את יחסיו איתה בכסף, כמו עם אחרים".