תבעו 7.4 מיליון ש"ח - יקבלו לא-כלום

חברת י. לרר (הנדסה) תבעה 7.4 מיליון שקל מחברת מבני תעשיה. אולם בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את רוב מרכיבי התביעה, ופסק לחברה 194 אלף שקל. מצד שני, חייב ביהמ"ש את י. לרר בהוצאות 150 אלף שקל; החברה שילמה עוד קודם לכן שכר מומחה, כך שכמעט שלא נשאר לה דבר, נטו.

ביהמ"ש גם מתח ביקורת חריפה על התנהלות י. לרר, וכן על השיטה להגיש הצעות זולות במכרזים, ואחר כך לדרוש תוספות.

י. לרר ביצעה בשנים 2000-1998 עבודות תיעול וביוב בקריית אריה, פתח תקוה, בעבור חברת מבני תעשיה. היא הגישה תביעה ב-2007, חודש לפני תחילת ההתיישנות (7 שנים), ודרשה מיליוני שקלים על מה שתיארה כנזקים ודחיות ביצוע. הליך גישור הסתיים בלא כלום, והצדדים חזרו לבית המשפט. מומחה, המהנדס שטרנברג, בדק את טענות י. לרר, קיבל את הסברי מבני תעשיה, אותה ייצגו עורכי הדין יורם מושקט ואוריין אשכולי יהלום.

השופטת ריבי למלשטריך-לסר פסקה לחברת לרר פיצוי של 144 אלף שקל בסעיף תביעה אחד, ועוד 50 אלף שקל בסעיף שני, סך הכל 194 אלף שקל, "וגם זאת במידת החסד", כפי שכתבה. השופטת ציינה, שהתובעת תקבל רק 2% מהסכום שתבעה [השיעור הנכון הוא 2.5% - א.ל.]. ואולם, השופטת החליטה שלא להוסיף לסכום זה הפרשי הצמדה וריבית, ומצד שני לחייב את י. לרר לשלם למבני תעשיה הוצאות משפט בסך 150 אלף שקל [י. לרר גם שילמה, בנפרד, למומחה].

"הציפה מסמכים ברמה בלתי נתפסת"

השופטת נימקה את החלטותיה האחרונות כך: י. לרר הגישה את התביעה שבוע לפני תחילת ההתיישנות, וברור שקשה לבדוק מסמכים והתחשבנויות לאחר 7 שנים. י. לרר הכבידה על ניהול הדיון. היא הציפה את בית המשפט ואת מבני תעשיה באלפי מסמכים "ברמת פירוט בלתי נתפסת", ועמדה על כל פרט, ולוא השולי ביותר. בנוסף, ניסתה לדחות ככל שניתן ביצוע החלטות של בית המשפט. הדיון עצמו נמשך 9 ישיבות שארכו ימים תמימים.

"השיטה הנפסדת של הגשת הצעה זולה"

בסיום פסק הדין הוסיפה השופטת פיסקה, שיש בה חשיבות לגבי קבלנים ומכרזים רבים: "השיטה, להגיש במכרז את ההצעה הזולה ביותר, הנמוכה משמעותית מאומדן המציע [כדי לזכות בעבודה - א.ל.], ואחר כך לתבוע על רכיבים נוספים, היא שיטה נפסדת שיש להוקיע".

במכרזים אין המציע מודיע בדרך כלל מראש מהו האומדן שלו. אולם, מצד שני, השיטה שתוארה בפסק הדין מקובלת לא אחת במכרזים בענפי הבניין והשיפוצים, והיא מטרידה לא אחת קבלנים ויזמים, גם פרטיים וגם ציבוריים. פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה יוכל, אולי, לסייע ליזמים, המזמינים עבודות, ואחר כך מגלים שהקבלן-המבצע, שהגיש הצעה זולה, דורש לפתע תוספות שונות.