רגולציה על האינטרנט ? !

"משרד המשפטים מכין הצעת חוק חדשה, אשר תחיל תנאי רגולציה ממלכתית על ענף התקשורת באינטרנט". דברים ברוח זו נאמרו על-ידי דר' יובל קרניאל, בוועידת התקשורת של 'פוקוס הארץ' שנערך השבוע במעמד מ"מ ראש הממשלה, שר התעשיה, המסחר, התעסוקה ושר התקשורת, אהוד אולמרט, וטרם זכו לאישורו של משרד המשפטים, אשר דוברו מסר לנו בתגובה, כי "הנושא נתון בבדיקה".

דר' קרניאל, מהמסלול האקדמי של בית הספר לתקשורת במכללה למינהל, הינו אחד מהמומחים רמי הדרג ביותר בארץ לנושא הרגולציה הממלכתית על שירותי התקשורת, וחזר בפנינו על דבריו בשיחת הבהרה קצרה. קשה, לפיכך, "לחשוד" בו כי אינו ער לחשיבותם הרבה של דבריו בנושא פיקוח ישראלי ממלכתי על רשת התקשורת העולמית המצטיינת בחופש הבעה נטול כל מגבלות מוסדיות.

גורמים רמי דרג במשרד המשפטים, שלא אישרו את עצם מלאכת הכנת הצעת חוק הרגולציה על מסרי האינטרנט, מסרו לנו כי אחד התחומים בהם אכן עוסק כיום משרד המשפטים, הינו נפקותם המשפטית של מסמכים בעלי משמעות חוזית אשר נחתמו והועברו באמצעות רשת האינטרנט.

דר' עמית שכטר, עו"ד ממשרד כהן - להט ושות', גם הוא אחד מעמודי התווך במדינה לתחום התקשורת, הגדיר על דרך ההלצה את רעיון הרגולאציה החדש בתור "דור שני של רגולציה", על משקל הדור הטכנולוגי החדש של מכשירי תקשורת סלולרית - היוצאים כיום לשווקים הבינלאומיים.

הדברים נאמרו במהלך פאנל מומחים, שעסק בשאלה "מדוע משקיעים בתכנים לפס רחב?", תוך בדיקה "האם ההשקעה הפיננסית משלמת את עצמה". במהלך הפאנל אמר אילן ישראלי, מנכ"ל פורטל Walla, כי הפרסום באינטרנט מתחיל כיום לצבור משנה חשיבות בשוק הפרסום, בעיקר לנוכח גמישותו הרבה של המדיום: לדברי ישראלי ניתן לערוך שינויים בקמפיין פרסום באינטרנט תוך כדי ביצועו - "ON THE RUN”, לדבריו, תוך התאמת הקמפיין לדרישות הלקוח הישיר כמו גם לטעמי הלקוח הסופי.

בנושא הבאנרים הקופצניים, ה-Pop Up's, אמרו הדוברים כי הם אכן מפריעים לגולשים, אך אין כל ברירה אלא להמשיך ולקיימם, שכן עדיין קשה מאוד לממן אתרי אינטרנט באמצעות דמי מנוי קבועים: "הייתי מוכן לעבור בכל רגע למתכונת של דמי מנוי - כנהוג ברשת הכבלים בטלויזיה", אמר אורי אדוני, מנכ"ל MSN ישראל, אשר מסר כי בדק ומצא כי יותר מ-98% מהגולשים אינם מוכנים לשלם דמי מנוי קבועים. פורטלים נטולי פרסומות נדירים לפיכך, אף שחברת האם - מייקרוסופט, כבר מפתחת לדבריו Pop up killer - מכשיר אשר ימנע את הופעת הפרסומות הקופצניות.

יעל זכריה, מנהלת התוכן של נטוויז'ן, מסרה כי באינטרנט נוצרת "מסה קריטית" של גולשים, ההופכים לגוף המסוגל לחייב קבלת החלטות מהותיות: בעוד שעל האינטרנט עובר הליך של עידון המסרים, הרי שדווקא הטלויזיה מחקה את דפוסי הפרסום שנוצרו באינטנרנט, ובשעת משחקי כדורגל למשל, מועברים מסרים פרסומיים במתכונת המזכירה את הפרסום באינטרנט.

דר' יובל קרניאל העיר בנקודה זו, כי הפרסום הפורטאלי בפס הרחב יוצר אנומאליה רגולאטורית, שכן יש בו משום פרסום ושידור לכל דבר: "בעוד שעל הטלוויזיה מוחלים כללים של רגולאציה הדוקה, הרי שבפועל פרסומת אשר נפסלה לשידור בטלוויזיה, מייד מוצאת דרכה לאינטרנט, ועוד זוכה בעצם פסילתה לצפיית יתר של גולשי האינטרנט, עקב רצון הציבור לצפות במסרים שלכאורה אסורים בצפייה", קבע דר' קרניאל.

רפי צרפתי, מנכ"ל משרד הפרסום צרפתי שטרנשוס זמיר, הדגיש את עלותו הנמוכה של הפרסום באינטרנט, כאשר לדבריו ניתן לפתח מסע פרסום מרשים באינטרנט תמורת סכום נמוך יחסית של כ-20 עד 25 אלף דולרים. מחיר המקביל, לדבריו, לעלות שידור של כ-4 עד 5 "ספוטים" בטלוויזיה.

אורי אדוני, מנכ"ל MSN ישראל, סיפר כי בכנס בינלאומי שערכה חברת מייקרוסופט בחו"ל לפני מספר חודשים, נכח בהצגת מכשירי הדור החדש של MEDIA CENTER - "מרכז מדיה" המאפשר צפייה ב-Video On Demand - מערכת ביתית פשוטה שמחירה כ-1,200 דולר בלבד, המסוגלת לנהל תמהיל תוכניות מועדף, הנבחר מראש על-ידי הצופה באמצעות מחשבו האישי.

לדברי אדוני, קבע ביל גייטס בכנס, כי "אנשים אינם רוצים להיות עברייני מדיה מועדים", והם מעדיפים להוריד באמצעות הפס הרחב סרטים ומוזיקה באופן חוקי, מאשר להורידם באופן פרטיזני. כך יהיה הפס הרחב למדיה בתשלום בתוך שנתיים לערך, ויתפוס חלקים נרחבים מהמסרים המועברים כיום באמצעות הטלוויזיה. פורטל האינטרנט של היום, יפקד בעתיד על הכוונת אופי קליטת המסרים והצפייה בהם.

בנקודה זו העיר דר' קרניאל, כי האתגר המשפטי מתמקד בשמירה על זכויות היוצרים, עובדה הגורמת כיום ל"ייבוש" המסרים המועברים באמצעות הפס הרחב הלגיטימי, ואשר ניצבת בפני שינוי קרוב: "אולי ניתן לעקוף את האיסור על שידורי פרסומות בטלוויזיה שבכבלים, באמצעות העברת תוכניות ערוץ 3 בפס הרחב של האינטרנט - בשילוב עם פרסום מסחרי?", שאל רטורית דר' קרניאל.

התביעות כנגד גולשים שחטאו בהורדת מסרים פיראטיים, הינן, לדברי דר' קרניאל, "קרב מאסף המאפיין צעדי ייאוש", ובעתיד הקרוב ייווצרו מודלים חדשים שישמרו על חופש העתונות.

אילן שחורי מ-וואלה!, אמד את מספר גולשי הפס הרחב ב-600,000 איש, ולדבריו הרווחיות האמיתית תחל עת השוק יגיע למיליון וחצי גולשי פס רחב. אילי עדרי, מנהל שיווק ופיתוח עסקי ב'קשת - אינטראקטיב', הגיב בקריאת ביניים, כי עד אשר השוק לא יגיע לנפח מספיק של גולשים, ימשיך משחק "הביצה והתרנגולת", כאשר לא ברור מי יקדים את מי - איכות התוכן או מספר הכניסות.

אורי אדוני, מנכ"ל MSN, הביא את האתר MSNBC כדוגמא לשיתוף פעולה אסטרטגי בין גופי תוכן מתחומי מדיה מגוונים, המשלב בין האינטרנט לטלוויזיה. לדברי אדוני, יש ל-MSN יתרון ניכר על מתחריה, שכן היא מעניקה שירותים נוספים כאמצעי תקשורת ומסנג'ר, "אותם לא סביר שיפתחו בעצמם פורטלים ישראלים מתחרים".

הרגולציה תגרום לבעיות מיוחדות של שמירה על צינעת המשתמשים בפורטל לצורך ניהול צ'ט למשל, אך גורמים בענף מסרו, כי פתרון לכל זאת ימצא בקרוב, עת עו"ד דורית ענבר, יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולויין, תסיים קדנציה בת 4 שנים - ותתפנה לקבל על עצמה תפקיד רגולטורי חדש...

על האבסורד שבהחלת רגולציה על כלי התקשורת המודרניים, אמרה עו"ד ענבר בעניין אחר, כי בתיקה היא נושאת פרסומת לקונדומים, הממתינה לאישורה. "הודעתי לחברה המסחרית כי לא אבדוק את הפרסומת", התלוצצה ענבר, "עד אשר יעבירו לי חפיסה לבדיקה אישית".

קרניאל הזכיר, כי כל תחום רגולציית התקשורת בארץ החל בשידורי הרדיו, וזאת בעקבות הקשר ההדוק שהחל להיווצר אז בין המפרסמים לבין האחראים לתדרי השידור. בשלב מאוחר יותר, היה קרניאל ממניחי התשתית הסטטוטורית עליה הוקם הערוץ השני בטלוויזיה, ובין היתר היה מיוזמי בחינת שידורי הטלוויזיה על-בסיס נתוני הרייטינג לצפייה, וזאת, בתקופה בה מונח זה טרם הוכר כלל בישראל והיה זר אף למומחי התקשורת דאז.

לשאלת המנחה, יובל דרור, כתב המדע והטכנולוגיה של עתון הארץ, ענו המרואיינים חד-משמעית, כי היו משקיעים בתכני פס רחב לאינטרנט, גם אם חבורת התשתית כבזק ומתחרותיה, לא היו משקיעות בעצמן סכומי עתק בטכנולוגיה הדרושה.

"שנת 2004 לא תהיה שנת תחילת הגבייה באינטרנט", אמרו הדוברים, "היא תהיה שנת הבחינה של המודלים העסקיים, לקראת תחילת התשלום העתידי עבור התכנים בהמשך דרכו של הפס הרחב". בנקודה זו קבע דר' קרניאל, כי "2004 תהיה שנת כניסתו של המחוקק הישראלי, לתחום בו נמנעה ממנו דריסת רגל עד כה".