במסגרת דיון מעקב של ועדת המשנה לכוח אדם, בראשות ח"כ עמר בר-לב, חשפו נציגי צה"ל כי לאורך הדיונים בחוק הגיוס, ישנה עלייה בתקיפות ובאיומים על חיילים חרדיים, כשמאז חודש מאי 2013, התקבלו 136 תלונות בנושא. מדובר רק בתלונות שדווחו, ומלבדן קיימות פגיעות נוספות שאינן מדווחות.
בעקבות העלייה בהתנכלויות, הוקם בצה"ל מרכז לדיווח על תקיפות וכן מתכנסת אחת לשלושה חודשים ועדה מיוחדת שדנה במתן אישורי נסיעה בלבוש אזרחי לחיילים חרדים המאוימים בשכונות מגוריהם. עד כה, אושרו 135 בקשות להיתרי הליכה "על אזרחי", זאת בנוסף לאישור גורף לכלל חיילי הנח"ל החרדי לצאת מהבסיס ללא מדים.
בנוסף, דיווחו נציגי צה"ל כי כי מתוך האירועים שדווחו, 38 מקרים של איומים ואלימות התקיימו בשכונות החרדיות בירושלים ו-44 מקרים בבני ברק. בנוסף, התקבלו 45 פניות של חיילים שחששו מאי-קבלה שלהם או של בני משפחותיהם למוסדות חינוך. בהקשר זה, פנה ח"כ בר-לב לנציגי משרד החינוך והצבא וביקש לטפל במקרים של מוסדות חינוך המתוקצבים על-ידי המדינה שחלק משמותיהם צוינו במפורש בדיווחי החיילים ביד קשה.
רב-פקד אבי ראש, נציג אגף החקירות, ציין כי "למשטרה מגיעים יחסית מעט מקרים בשל חשש של החיילים להתלונן. על-פי נתוני המשטרה, הוגשו במהלך 2013 רק 12 תלונות, מתוכן הועברו שתיים לפרקליטות לבחינה ועוד שתיים נמצאות בתהליכים של הגשת כתב אישום. שאר המקרים נמצאים בחקירה או נסגרו מחוסר ראיות או יכולת לאתר את החשודים".
נציג פרקליטות המדינה, שלומי אברמזון, ציין בתגובה, כי אתמול לראשונה התקיים דיון משולב של המשטרה, צה"ל והפרקליטות וכי
צה"ל מעולם לא פנה באופן יזום לגבי תקיפות של חיילים לפרקליטות המדינה.
בעקבות הדברים, מתח יו"ר הוועדה ביקורת על חוסר התיאום בין המשטרה, צה"ל והפרקליטות - שעל אף ישיבה שהתקיימה לפני כחצי שנה בנושא והעלייה באירועים שדווחו בהרחבה באמצעי התקשורת, לא קיימו כל דיון משותף בטיפול בתופעה עד אתמול (9.3.14). בר-לב ציין כי התופעה קיימת ולא יכול להיות שהגופים יהיו רק מגיבים אלא חייבים ליזום. בר-לב אף ביקש מצה"ל לערב בתהליך הטיפול בחיילים החרדים את גורמי מדעי ההתנהגות ובריאות הנפש באופן יזום, כדי ללוות את החיילים החרדים ולא להיתקל בתופעה רק כאשר הם בוחרים להתלונן.
בחלק הראשון של הדיון, שעסק בנתוני הגיוס, נחשף כי נכון לחודש מרס, נמצאים בצה"ל 54,635 חרדים בחובת גיוס מאז חודש אוגוסט, בו פג תוקפו של חוק טל. על-פי נתוני הצבא, מתוכם, התייצבו 12,843 (פחות מרבע) לצו ראשון והתגייסו 838 חרדים לצה"ל. על-פי הנתונים, עלה עוד כי בשנים 2012 ל-2013 חלה עלייה חדה בכמות המתגייסים לגדוד נצח יהודה (995 מתגייסים ב-2012 לעומת 1,537 ב-2013). עם זאת, על-פי מספר גורמים בדיון, עלה כי האווירה הנוכחית פוגעת ביכולת להגדיל את כמות המתגייסים.
בהקשר זה, אמר
משה ליפשיץ, ששירת בנח"ל החרדי בשנים 2009-2006 ומרכז את הסיוע לבוגרי גדוד נצח יהודה, כי "בעוד שבשנת 2006 הייתה אהדה לאלו שהתגייסו בקרב החברה החרדית, היום גם חיילי מילואים מפחדים להסתובב בשכונות מסוימות עם מדים. אם פעם אני הייתי הולך ומשכנע להתגייס ומשכנע אלו שהתגייסו לשכנע את חבריהם, היום המצב שונה".
בישיבה אף נחשף, כי בשנת 2013 היו 54% מתוך חיילי מסלול ההסדר בשל"ת (שירות ללא תשלום), במעמד של חיילי צה"ל (כ-3,007 חיילים), בו הם זכאים לתשלומי תשמ"ש, נסיעות ותנאים נוספים המגיעים לחיילים.
ח"כ בר-לב אמר בסיכום הדיון, כי הוועדה תמשיך לעקוב גם אחר המגמות בגיוס החרדים בעקבות החוק שצפוי לעבור וגם בטיפול הרשויות בחיילים החרדים, לרבות בתנאי השירות ובבעיות האלימות כלפיהם. "הדבר החשוב ביותר הוא להוביל ולא להיות מובלים ואני מצפה מכלל הגורמים לנהוג כך, בנושא גיוס החרדים שהוא אתגר לאומי שניצב לפתחנו", סיכם בר-לב.
