משרד המשפטים ומשרד הכלכלה בוחנים את האפשרות לפיה רגולטור מינהלי יוכל להכריז על חוזה אחיד כמקפח, וזאת במקום החלטה של בית הדין לחוזים אחידים כנדרש כיום. כך עולה מקול קורא לקבלת עמדת הציבור שפרסמו שני המשרדים (יום א', 16.3.14).

חוק החוזים האחידים נועד להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים, אשר נקבעו על-ידי ספק בחוזה אחיד. לשם הגשמת מטרה זו, הקים החוק את בית הדין לחוזים אחידים, אשר תפקידו המרכזי הוא ביטול או שינוי תנאים מקפחים בחוזים אחידים במסגרת הליך דיוני, שבו היועץ המשפטי לממשלה מציג את עמדת הציבור אל מול הספק המנסח את החוזה.

לדברי משרדי המשפטים והכלכלה, ההליך להסרת התנאים המקפחים אינו יעיל מספיק, שכן לעיתים קרובות הוא ארוך ומסורבל ואינו מדביק את קצב חיי המסחר. בנוסף לכך, אין השפעה רבה של פסק דין המבטל או משנה תנאים מקפחים בחוזה אחיד מסוים על חוזים אחידים של ספקים אחרים באותו ענף. זאת, מפני שהדין אינו מאפשר ליישם את קביעותיו של בית הדין באופן אוטומטי בחוזיהם, אף במקרים שבהם ישנו דמיון רב ביניהם.

"הקניית סמכות לגוף רגולטורי לא-שיפוטי עשויה לזרז את הליך בחינת התנאים המקפחים בחוזים אחידים ובכך לצמצם את הפער בין קצב הרגולציה לקצב חיי המסחר. כמו-כן, הליך בחינה על-ידי גוף מאסדר מינהלי עשוי להיות גמיש יותר, ובכך להתאים עצמו לנסיבות המשתנות. בנוסף, מודל זה עשוי להביא לניצול יעיל יותר של משאבי המערכת הציבורית. שכן, בחינה של החוזה האחיד תיערך על-ידי גוף מאסדר אחד", נאמר בפנייה לציבור.

המשרדים גם עומדים על הנושאים המחייבים בדיקה: "יש לשקול את היקף הסמכות הרצוי של גוף מאסדר מינהלי, באיזה אופן יש להפעיל את הפיקוח על חוזים אחידים ומי הגורם המתאים להפעיל את הפיקוח האמור. סוגיה חשובה נוספת שיש לתת עליה את הדעת הינה אופי ההשגה על החלטות הרגולטור (תקיפה מינהלית או דיון מחדש) ומאפייני ערכאת הערעור (למשל, האם יש צורך במומחיות). בתוך כך, נשאלת השאלה מה יהיה תפקידו של ביה"ד במודל החדש".