דוח של איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים, מצביע על השקעה של כ-3 מיליארד שקל של מפעלי התעשיה בישראל ביישום הסדרה סביבתית ב-2013. נתון זה הוצג בכנס סביבה 2050 שהתקיים בתל אביב (18.3.14).

להערכת ההתאחדות, עיקר ההוצאות הסביבתיות ב-2013 (כ-45%) הוקצו לטובת שיפור איכות האוויר ומניעת גזי חממה. במסגרת זאת, יישמה התעשיה את חוק אוויר נקי, שנועד להביא לצמצום הפליטות של המפעלים לאוויר. היערכות התעשיה לחוק זה כללה בין היתר, השקעה בטכנולוגיות החדשניות והאמינות ביותר (BAT- Best available technology), אשר עומדות בתקנים המחמירים ביותר בעולם, עבודת יועצים חיצוניים, תשלומי אגרות והכנת מסמכים.

בנוסף דווח, כי ההשקעה של התעשיינים בתחום איכות האוויר כללה היערכות ליישום חוק חובת דיווח ומרשם פליטות לסביבה (PRTR), תוך הכנת דיווחים על-פי העקרונות המקצועיים שהמשרד להגנת הסביבה פרסם.

טיפול בפסולת

כ-26% מסך ההשקעות הסביבתיות של התעשיה הוקצו לעמידה בדרישות בתחום השפכים התעשייתיים, בהן תשלומים לתאגידי המים בגין חריגות מוסכמות וכן בטיפול בשפכים, וכ-20% מסך העלויות הושקעו ביישום דרישות הנוגעות לטיפול בפסולת ופסולת מסוכנת.

דני חן, יו"ר איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים, אמר כי התעשיה "מגלה מחויבות אקטיבית לנושאים סביבתיים, ומשקיעה משאבים כספיים וניהוליים רבים על-מנת להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות ולציית להוראות החוק. ההשפעות של תהליכי הייצור על הסביבה פחתו באופן משמעותי בשנים האחרונות, ועל כך יעיד השיפור המשמעותי של איכות האוויר בישראל. אולם, על-מנת שהתעשיה בישראל תוכל להמשיך ולהתפתח, להיות מקור לגאווה ונדבך מרכזי בכלכלה הישראלית, יש להתוות מדיניות רגולטורית מאוזנת, כזו שלוקחת בחשבון גם שיקולי חברה וכלכלה, ולא רק שיקולים סביבתיים".

עוד הוסיף: "להבדיל מהמקובל במדינות מפותחות, ממשלת ישראל וכנסת ישראל אינם בוחנים באופן מקצועי את 'תג המחיר' של הרגולציה הסביבתית, בהקשר של הפסד מקומות עבודה, הפסד ייצוא וכדומה".

חן ציין בדבריו כי בהשוואה לישראל, במדינות מערביות מבינים שקידום חקיקה חדשה ללא בדיקה מקצועית של השפעתה הרוחבית על המשק מסב נזקים כבדים, בשל קביעת דרישות סביבתיות מרחיקות לכת, כאשר הנפגעים האמיתיים הם האזרחים שמשלמים את העלות המוגזמת הכרוכה ביישום חוקים מבלי שיזכו בהגנה סביבתית אמיתית. כך, במדינות החברות בארגון ה-OECD נהוג לבצע ניתוח של השפעות הרגולציה המוצעת בתהליך המכונה RIA (Regulatory Impact Analysis), במטרה לנתח את ההשלכות הצפויות של יישומה - בדגש על ההשלכות הכלכליות של המהלך.