העבריין משה אוחנה הגיש לבית משפט השלום בתל אביב תביעה בסך בסך 200,000 שקלים נגד עורך דינו לשעבר, יורם שפטל. אוחנה טוען כי על שפטל להשיב לו כספים ששילם לו על חשבון שכר טירחתו מאחר שבסופו של יום הוא לא ביצע את אשר נשכר על ידו לבצע.
בכתב התביעה נאמר כי האחים משה ורפי אוחנה הורשעו בבית המשפט המחוזי בעבירות של רצח, הריגה וניסיון לרצח, ונדונו לעונש של מאסר עולם ועוד 20 שנות מאסר נוספות. אולם האחים אוחנה ביקשו לערער על הרשעתם ולשם ייצוגם בהליכי הערעור שכרו את שירותיהם של ארבעה עורכי דין, ביניהם עו"ד שפטל.
בתביעה נאמר כי בין הצדדים הוסכם כי תחום הליטיגציה, דהיינו הייצוג בבית המשפט העליון, ינוהל ויבוצע על-ידי שפטל לבדו תוך שיתר העבודה הנדרשת, לרבות איסוף החומרים ובחינת הראיות, תבוצע בידי יתר עורכי הדין בצוות הייצוג.
לדברי התובע, בתמורה לייצוג המשפטי של שפטל וכמוסכם, הוא ואחיו שילמו לו שכר טירחה של 500,000 שקלים. אולם, טוען התובע, כי שפטל בחר להפקיר את גורלו ואת עתידו לחסדי האל, תוך שהוא מבכר את אחיו, ומרבית מאמציו הופנו לכיוונו של אחיו.
לדברי התובע, כאשר נודע לעו"ד שפטל על כוונתו לצרף לצוות הייצוג שלו את עו"ד
אביגדור פלדמן, בשל חוסר שביעות רצונו מטיוטת כתב הערעור שערך שפטל, הודיע לו שפטל כי "אם פלדמן בפנים, אני בחוץ" - דהיינו הודיע כי אין בכוונתו להמשיך, וזאת על-אף שכבר קיבל לידיו את שכר הטרחה.
לדברי התובע, באמצעות עו"ד גלעד שקד, הוא דרש משפטל אשר התפטר מייצוגו, להשיב לו את שכר הטרחה ששולם לו באופן יחסי לעבודה אותה ביצע עד להתפטרותו מייצוגו, אולם שפטל סירב לעשות כן.
התובע מציין כי בעבור הגשת כתב הערעור בלבד לבית המשפט העליון, אין עו"ד שפטל זכאי לתמורה העולה על 20% משכר הטרחה המוסכם ועל כן עליו להשיב לו סך של 200,000 שקלים מתוך הסך של 250,000 שקלים, המהווה את חלקו של התובע בשכר הטרחה הכולל ששילמו הוא ואחיו לעו"ד שפטל.
בית המשפט העליון קיבל בדצמבר 2012 את ערעורו של משה אוחנה והרשיעו בעבירות חלופיות של סיוע לרצח וגרימת מוות ברשלנות וגזר עליו עונש של 12 שנות מאסר. ערעורו של רפי אוחנה נדחה.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
