מעט מאוד ידוע על הבסיס הביולוגי שמוביל להתנהגות בלתי מוסרית. ד"ר שאול שלוי מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וכרסטן דה-דרו מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת אמסטרדם, מדווחים במאמרם על תוצאות של ניסוי, המראה שההורמון אוקסיטוצין מקדם אמירת שקר כל עוד התנהגות זו משרתת את הקבוצה אליה משתייך האדם המשקר. המאמר פורסם בכתב העת roceedings of the National Academy of Sciences.
חיבור והתקשרות
במהלך הניסוי שערכו החוקרים, קיבלו חלק מהמשתתפים פלצבו (תרופת דמה) וחלקם קיבלו את ההורמון המדובר. אלו שקיבלו את ההורמון נטו יותר לשקר על-מנת להיטיב עם קבוצותיהם. לא רק זאת, הם גם שיקרו מהר יותר ומבלי לצפות לחוסר כנות מיתר חברי הקבוצה. תנאי הביקורת בהם נערך המחקר שללו את האפשרות שההורמון מניע חוסר כנות המשרת את הפרט בלבד.
מחקרים קודמים הראו כי ההורמון אוקסיטוצין קשור להתנהגויות של חיבור והתקשרות בין בני זוג ובין אימהות ותינוקות, ובנוסף לכך מגביר התנהגויות פרו-חברתיות, כגון שיתוף פעולה ואמון.
"תוצאות המחקר שלנו מרמזות שאנשים מוכנים לכופף את הכללים המוסריים כדי לעזור לאלו הקרובים אליהם, כמו הקבוצה או המשפחה," אומר ד"ר שלוי "הדבר מעלה שאלה מעניינת, שייתכן שהינה פילוסופית יותר: האם כל השקרים הם לא-מוסריים?"
ד"ר שאול שלוי הוא מנהלו של המרכז לקבלת החלטות ופסיכולוגיה כלכלית (DMEP) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקרו מתמקד בקבלת החלטות אתיות והצדקות בהן אנשים משתמשים בעוולה ועדיין לחוש מוסריים. הוא מחפש את המידה בה אנשים משקרים ובאילו מצב גדלים הסיכויים להתנהגות כנה.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
