|
|
פיקדון מופקע [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית בהיקף מוערך של 80 מיליון שקלים הוגשה נגד המדינה (משרד המשפטים) בטענה כי המדינה גובה מזה שנים ביתר פיקדון בגין פתיחת תיקי פשיטת רגל ופירוק חברות.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, נאמר כי התקנות קובעות באופן ברור ושאינו משתמע לשתי פנים כי סכום הפיקדון הנדרש להפקדה אצל כונס הנכסים הרשמי יעמוד על סך 1,600 שקלים לתיק פשיטת רגל ו-400 שקלים לתיק פירוק חברה.
חרף האמור, טוען התובע אהרון באוברג, גובה המדינה הן בגין פתיחת תיק פשיטת רגל והן בגין פתיחת תיק פירוק סך של 2,753 שקלים ללא כל אסמכתה שבדין, כאשר סכום זה עולה מעת לעת.
זאת ועוד, טוען התובע, המדינה, בניגוד למשתמע מהוראות הדין וממסמכיה, מסרבת להשיב לפונים את יתרת הפיקדון אשר לא נוצלה בעת סגירת התיק, ו/או למשל להעביר את יתרת הפיקדון לכיסוי התחייבויות החייב כלפי הנושים במסגרת הסדר החוב.
בתביעה שהוגשה באמצעות עוה"ד ליאור צמח ואמיר שאשא, נאמר כי בהתאם להוראות הדין מייעדת המדינה את כספי הפיקדון לצורך כיסוי הוצאות הנדרשות לה בעיקר לצרכי פרסומים ומשלוח הודעות, אולם בסיום התיק מותירה אותם בידה, אינה משיבה את יתרת הכספים למפקיד ואף מסרבת לבקשות להשיבם.
התובע מציין כי גביית היתר נהוגה בידי המדינה מזה שנים, אולם לאור הוראות החוק המעניקות "הנחה" לרשויות, לרבות המדינה, מצומצמת דרישת ההשבה במסגרת התביעה לתקופה של שנתיים בלבד בטרם הגשת תביעה זו, דהיינו כלל התיקים הפעילים ואלה שהסתיימו בשנתיים שקדמו להגשת התביעה.
התובע מציין כי תביעתו זו נוגעת בין היתר גם לציבור רחב של חייבים קשי-יום אשר שלא בידיעתם נאלצים לשאת בתשלומי יתר בגין "פיקדון". לדבריו, גביית היתר מקבלת משנה חומרה בין היתר נוכח מצוקתם של חברי הקבוצה המיוצגת הבאים בשערי כונס הנכסים הרשמי ונדרשים לשלם סכומים ביתר ו/או לא זוכים להשבת יתרת הפיקדון כדין.
התובע מעריך את חיובי היתר בסכום מצרפי של 80 מיליון שקלים. התובע סבור כי מוטב היה כי המדינה תפעל לפצות את חברי הקבוצה המיוצגת בגין מלוא תקופת הגבייה הבלתי חוקית, לרבות בתיקים שנסגרו עד שבע שנים לפני הגשת התביעה.
בנוסף לסעד הכספי, מתבקש בית המשפט להורות למדינה לחדול מגביית היתר המוערכת בעשרות מיליוני שקלים.
